שדרות אגמשנבליצילום: Francisco Anzola, CC BY 2.0שדרות אגמשנבלי (באנגלית Aghmashenebeli Avenue, ותיתקלו גם באיות Agmashenebeli Avenue) הן הרחוב הראשי של צ'וגורטי (Chugureti), הרובע מהמאה ה-19 שעל הגדה השמאלית של נהר הקורה (Mtkvari), מול הגשר היבש שעל הגדה השנייה. השדרה משתרעת לאורך כ-2.5 ק"מ לצפון-מערב, מכיכר זארבריקן (Saarbrücken Square), שנקראת על שם העיר התאומה הגרמנית של טביליסי, לכיוון דידובה. מה שמושך את המבקרים הוא הקצה הדרומי שלה: מדרחוב של כ-0.5 ק"מ שמגיע כמעט עד כיכר מרג'אנישווילי (Marjanishvili), מרוצף לבנים בדוגמת עצם דג, ומשני צדיו חזיתות שנצבעו מחדש בגוני שמנת, ורוד וירוק בהיר, עם עיטורי טיח, מרפסות ברזל, פנסים ושורות של נורות שמתוחות מעל הראש.
רוב האנשים מגיעים לכאן כדי לאכול ולשתות. בקטע הסגור לרכב כמעט כל קומת קרקע היא מסעדה, מאפייה, בר יין או בית קפה, ומהאביב עד הסתיו השולחנות מתפרשים החוצה, בין עצים בעציצים. טיילו לאט, הרימו את העיניים אל מסגרות החלונות והמרפסות, ואז הציצו מבעד לשערים הפתוחים אל החצרות המוריקות שמאחור. מעבר לכיכר מרג'אנישווילי האוטובוסים והמכוניות שבים להשתלט על הרחוב, ובכל זאת השדרה שווה הליכה ארוכה יותר: יש בה תיאטראות, מרכז מוזיקה בבית קולנוע משנת 1914 ובניינים מסיביים מתקופת סטלין. פבריקה (Fabrika) נמצאת במרחק של כעשר דקות הליכה.
היסטוריה
איכרים שוואבים מווירטמברג (Württemberg) התיישבו כאן ב-1818 ובנו שתי שורות של בתים עם גינות לאורך דרך אחת, במושבה שנודעה בשם נוי-טיפליס (Neu-Tiflis). בתקופת הצארים נקראה הדרך רחוב מיכאיל, לכבוד הדוכס הגדול מיכאיל ניקולאייביץ', ועד שנות ה-1910 כבר עמדו לאורכה בתי מלון, בתי מידות, בתי קולנוע והכנסייה הלותרנית של המתיישבים, שנהרסה בשנים 1946-1947. ב-1918 קיבל הרחוב את שמו של המרקסיסט גאורגי פלחנוב, והסובייטים שמרו על השם הזה; כיום הוא נקרא על שם המלך דוד הרביעי הבנאי. בשנים 2010-2011 שיקמה העירייה כ-70 בניינים, ובספטמבר 2016 נסגר הקטע הדרומי לתנועת כלי רכב.
מה רואים ומה עושים
- המדרחוב שבין כיכר זארבריקן לכיכר מרג'אנישווילי, עם ריצוף בדוגמת עצם דג, פנסי רחוב ועשרות חזיתות משוחזרות
- כיכר מרג'אנישווילי, שבה עמדה פעם הכנסייה של המתיישבים הגרמנים, ותיאטרון הדרמה ע"ש מרג'אנישווילי, כמה צעדים משם, בבית העם משנת 1907
- מרכז המוזיקה ע"ש ג'נסוג קחידזה במספר 125, בבניין קולנוע "פאלאס" משנת 1914, שאולם הכניסה הישן שלו השתמר
- שערים מקושתים שיוצאים מהשדרה ונפתחים אל חצרות ירוקות ושקטות מאחורי החזיתות
- גן ארטו (Arto), פארק קטן סמוך לשדרה, שנודע בעבר בשם הגן של אגודת האמנות
- פבריקה ברחוב נינושווילי, כ-0.6 ק"מ מזרחה: מפעל תפירה סובייטי שהפך להוסטל עם ברים בחצר
איך מבקרים
איך מגיעים
תחנת המטרו מרג'אנישווילי בקו 1, שתי תחנות מכיכר החירות, נמצאת במרחק הליכה קצר מהקצה העליון של המדרחוב. ברגל מכיכר החירות זה כ-1.5 ק"מ, בערך 20 דקות: לכו לאורך שדרות רוסתוולי, רדו ועברו על פני שוק הגשר היבש וחצו את גשר זארבריקן.
מתי לנסוע
בשעות אחר הצהריים המאוחרות ובערב, ממאי עד אוקטובר, כשבתי הקפה מוציאים את השולחנות החוצה; שעות הבוקר המוקדמות מתאימות לצילום החזיתות. תכננו להקדיש כאן 30-60 דקות הליכה; 2-3 שעות עם ארוחה וביקור בפבריקה.
- המחירים במרפסות בתי הקפה שבמדרחוב מכוונים לתיירים; לארוחה זולה יותר נסו את המאפיות ואת בתי החינקלי ברחובות הצדדיים סביב כיכר מרג'אנישווילי.
- שלבו את הביקור עם שוק הגשר היבש: שוטטו בין הדוכנים בשעות הבוקר המאוחרות, חצו ברגל את גשר זארבריקן ואכלו ארוחת צהריים בשדרה.
- אל תתבלבלו עם אגמשנבלי אלי (Aghmashenebeli Alley), כביש מהיר בדיגומי, כ-10 ק"מ לצפון-מערב; לנהגי המוניות אמרו "כיכר זארבריקן" (Saarbrücken Square) או "מרג'אנישווילי".
- מאחורי החזיתות הצבועות, בחצרות רבות עדיין גרים אנשים והן קצת מוזנחות, לכן בקשו רשות לפני שאתם מצלמים אנשים בחצר שלהם.
מזג האוויר ב-שדרות אגמשנבלי
לפי האקלים ב-טביליסי, במרחק 1 ק"מ. הכי חם באוגוסט (ביום 32°), הכי קר בינואר (בלילה 0°), ובשנה יורדים 511 מ"מ משקעים. החודשים המומלצים: ספט׳–אוק׳.
שדרות אגמשנבלי: שאלות נפוצות
איפה נמצאות שדרות אגמשנבלי בטביליסי?
שדרות אגמשנבלי (במפות רבות: Agmashenebeli Avenue) נמצאות ברובע צ'וגורטי, מעבר לנהר הקורה ומצפון לסמטאות של טביליסי העתיקה. הקטע הסגור לרכב מתחיל בכיכר זארבריקן ומסתיים סמוך לתחנת המטרו מרג'אנישווילי.
על שם מי נקראות שדרות אגמשנבלי?
על שם דוד הרביעי, מלך גאורגיה בשנים 1089-1125, שזכור בשם דאווית אגמשנבלי, כלומר "דוד הבנאי". לפני כן נקרא הרחוב שדרות פלחנוב, ולפני 1918 רחוב מיכאיל.
איזה חלק משדרות אגמשנבלי הוא מדרחוב?
רק הקצה הדרומי, כחצי קילומטר מכיכר זארבריקן במעלה השדרה לכיוון כיכר מרג'אנישווילי, שנפתח כמדרחוב ב-2016. צפונה משם השדרה היא כביש סואן, עם תנועת מכוניות ואוטובוסים.
האם נשאר משהו מהרובע הגרמני?
לא הרבה שהוא באמת גרמני. בתי האיכרים והכנסייה הלותרנית כבר אינם, ומה שרואים היום הם בעיקר בניינים מסוף המאה ה-19 ומתחילת המאה ה-20, שנצבעו מחדש אחרי 2010. קו הרחוב הישר והחצרות הירוקות הם העקבות הברורים ביותר של המושבה.
מקומות בסביבה
מרחק בקו אווירי מ-שדרות אגמשנבלי.





