- הדרך הצבאית הגאורגית משתרעת לאורך כ-165 ק"מ בתוך גאורגיה, מטביליסי עד מחסום הגבול בערוץ דריאל, וקזבגי (סטפנצמינדה) נמצאת בערך בק"מ ה-154.
- בנסיעה רצופה מגיעים לקזבגי בתוך כ-3 שעות. אם עוצרים באתרים העיקריים, תכננו 6 עד 8 שעות לכיוון אחד, או חלקו את הדרך ליומיים.
- העצירות הקלאסיות הן מנזר ג'ווארי, מאגר ז'ינוואלי, אנאנורי, פסנאורי, גודאורי, אנדרטת הידידות, מעבר ג'ווארי בגובה של כ-2,379 מ', סנו וכנסיית השילוש הקדוש בגרגטי.
- הדרך אף פעם לא נסגרת לעונה שלמה, אבל בחמשת החורפים מאז 2021/22 שלג וסכנת מפולות חסמו לגמרי את הקטע מגודאורי לקובי ב-10 עד 17 ימים בשנה.
- מהנדסי הצבא הרוסי בנו בין 1799 ל-1863 את הדרך הנוכחית, שעוברת בערוץ שכבר סופרים יוונים ורומאים כינו "שערי הקווקז".
הדרך הצבאית הגאורגית היא כביש ההרים שעולה מטביליסי צפונה לקזבגי (סטפנצמינדה, Stepantsminda) ולגבול הרוסי, כ-165 ק"מ בסך הכול. רוב האנשים נוסעים בה בשביל העצירות שבדרך: מבצר מהמאה ה-17 על שפת אגם בצבע טורקיז, כפר שמפורסם בחינקלי ואתר סקי, ואחריהם פסיפס סובייטי מעל עמק עמוק ומעבר הרים בגובה של כ-2,379 מ'. המדריך הזה עובר איתכם, לפי הסדר, על כל עצירה ששווה את הזמן, עם המרחק שלה מטביליסי, זמן הנסיעה וכמה זמן כדאי להישאר בה.
את כל המרחקים לאורך הדרך מדדנו מכיכר החירות במרכז טביליסי, כך שהמספרים תואמים את מונה הקילומטרים של הרכב. תמצאו כאן גם את ההיסטוריה הארוכה של הדרך, את הסגירות שלה בחורף ותוכנית יום שמקדימה את העננים של הצהריים. על מרשרוטקות, מוניות שירות ומחירי נסיעה קראו במדריך שלנו "איך מגיעים מטביליסי לקזבגי". מה עושים אחרי שמגיעים? פתחו את המדריך שלנו לקזבגי.
מהי הדרך הצבאית הגאורגית?
הדרך הצבאית הגאורגית היא הנתיב ההיסטורי שחוצה את מרכז הקווקז בין טביליסי לוולדיקווקז שברוסיה, כ-212 ק"מ מקצה לקצה. בתוך גאורגיה זהו הכביש הבין-לאומי S3, שהוא חלק מהדרך האירופית E117 ועובר ממצחתה לקזבגי וללארסי.
בדרך צפונה היא עולה לאורך האראגווי (Aragvi) דרך מתיולתי, "ארץ ההרים" ההיסטורית שסביב פסנאורי (Pasanauri). מעל הכפר מלטה (Mleta) היא מטפסת בסרפנטינות לגודאורי וחוצה את הרכס הראשי במעבר ג'ווארי. בצד השני היא יורדת לחווי (Khevi), עמק נהר טרק, ומשם הנהר מפלס את דרכו צפונה דרך ערוץ דריאל אל רוסיה.
| הדרך במספרים | |
|---|---|
| אורך בתוך גאורגיה | כ-165 ק"מ ממרכז טביליסי עד מחסום דריאל |
| מטביליסי לקזבגי | כ-154 ק"מ, כ-3 שעות בלי עצירות |
| הנקודה הגבוהה ביותר | מעבר ג'ווארי, כ-2,379 מ' |
| גובה נקודת המוצא | טביליסי, כ-430 מ' |
| נהרות | האראגווי מדרום למעבר, נהר טרק (Tergi) מצפון לו |
| שם רשמי | חלק מהדרך האירופית E117: כביש S3 מצחתה-סטפנצמינדה-לארסי |
| עונה | פתוחה כל השנה, עם סגירות קצרות במעבר בחורף |
העצירות בדרך הצבאית הגאורגית במבט אחד: קילומטרים וזמני נסיעה
הנה העצירות לפי הסדר שבו מגיעים אליהן בדרך צפונה. הזמנים הם זמני נהיגה בלבד, בקצב קבוע ובתנועה דלילה. משאיות, מזג האוויר והפסקות צילום יאריכו אותם.
| עצירה | ק"מ מטביליסי | זמן נסיעה מטביליסי | גובה | זמן מומלץ |
|---|---|---|---|---|
| מנזר ג'ווארי (בדרך צדדית) | כ-21 | 25-30 דקות | כ-650 מ' | 30-45 דקות |
| אגם בזלטי (סטייה ליד דושתי) | כ-45, ועוד כמה ק"מ | כ-50 דקות | 878 מ' | שעה או יותר |
| סכר ז'ינוואלי, הפנייה לחבסורתי | כ-56 | כשעה | 5 דקות | |
| תצפית על מאגר ז'ינוואלי | כ-60 | כשעה | כ-800 מ' | 10-15 דקות |
| מבצר אנאנורי | כ-65 | שעה ו-5 דקות עד שעה ורבע | כ-800 מ' | 45 דקות עד שעה |
| פסנאורי | כ-87 | כשעה וחצי | 1,050 מ' | שעה לארוחת צהריים |
| מלטה, למרגלות הסרפנטינות | כ-110 | כשעה ו-55 דקות | עצירת צילום | |
| גודאורי | כ-121 | כ-2 שעות ו-10 דקות | כ-2,200 מ' | 15 דקות עד שעה |
| אנדרטת הידידות | כ-125 | כ-2 שעות ו-15 דקות | 20-30 דקות | |
| מעבר ג'ווארי | כ-127 | כ-2 שעות ו-20 דקות | כ-2,379 מ' | 10 דקות |
| מעיינות הטרוורטין | כ-130 | כ-2 שעות ו-25 דקות | 10-15 דקות | |
| קובי (הפנייה לטרוסו) | כ-136 | כ-2 שעות ו-35 דקות | כ-1,970 מ' | 5 דקות |
| הבזיליקה של סיוני | כ-143 | כ-2 שעות ו-45 דקות | 15-20 דקות | |
| סנו והדרך לג'ותה | כ-148 | כ-2 שעות ו-50 דקות | 20-30 דקות | |
| קזבגי | כ-154 | כ-3 שעות | 1,740 מ' | לילה, אם אפשר |
| כנסיית השילוש הקדוש בגרגטי | מעל העיירה | 3 שעות ו-15 עד 3 שעות ו-20 דקות | 2,170 מ' | 1-1.5 שעות |
| תחילת השביל למפל גוולטי | כ-161 | כ-3 שעות ו-10 דקות | כ-1,560 מ' | 1-2 שעות |
| מנזר דריאל | כ-165 | כ-3 שעות ו-20 דקות | כ-1,300 מ' | 30-45 דקות |
אין לכם הרבה זמן? בחרו חמש עצירות: אנאנורי, אנדרטת הידידות, המעיינות שמתחת למעבר, סנו וגרגטי. הן מכסות את כל המגוון של הדרך, מחומות מימי הביניים ועד נופי קרחונים, וכל העצירות יחד אורכות כארבע שעות.
היסטוריה קצרה של הדרך הצבאית הגאורגית
אנשים חצו כאן את הקווקז הרבה לפני שמישהו סלל דרך. ערוץ דריאל הוא הפרצה הנוחה ביותר לחצייה ברכס הראשי. סופרים יוונים ורומאים, ובהם סטראבון ופליניוס, הכירו אותו בשם "שערי הקווקז". השם דריאל בא מהביטוי הפרסי Dar-i Alan, "שער האלאנים". האלאנים היו עם ששלט פעם במישורים שמצפון.
הדרך המודרנית היא מעשה ידיהם של הרוסים. כוחות רוסיים צעדו כאן לראשונה ב-1769. אחרי חוזה גאורגייבסק ב-1783 שיגר פאבל פוטיומקין 800 חיילים להרחיב את השביל, ובאוקטובר של אותה שנה נכנס לטביליסי בכרכרה רתומה לשמונה סוסים. מהנדסי הצבא החלו לבנות את הדרך בצורתה הנוכחית ב-1799. ב-1801 סיפחה האימפריה הרוסית את ממלכת כארתלי-קאחתי שבמזרח גאורגיה, והדרך הפכה לקשר העיקרי שלה עם הצפון.
הגנרל אלכסיי ירמולוב הכריז ב-1817 שהעבודות הושלמו, אבל הבנייה נמשכה עד 1863. עד אז כבר היו לדרך גשרי אבן, תחנות דואר ומשטח נסיעה שהרשים מבקרים זרים. פושקין עבר בה ב-1829, ולרמונטוב מיקם לאורך פיתוליה את הפרק הפותח של הרומן שלו "גיבור בן זמננו" מ-1840. מדריך בדקר לרוסיה מ-1914 ציין אוטובוסים ממונעים שנסעו בה מאמצע אפריל עד אמצע אוקטובר, בנסיעה של 10 שעות.
המתכננים הסובייטים הוסיפו את סכר ז'ינוואלי (Zhinvali), את אתר הסקי בגודאורי ואת אנדרטת הידידות מ-1983. היום עובר בדרך זרם קבוע של משאיות למעבר הגבול בלארס העליון. בימים אלה נבנה כביש חדש באורך של כ-23 ק"מ, שנפרד מהכביש הישן בקוושטי (Kvesheti) ומתחבר אליו שוב בקובי (Kobi), כשהוא עוקף את מדרונות המפולות. אורך המנהרה הראשית שלו כ-9 ק"מ.
מטביליסי לאנאנורי: ג'ווארי, האגם והמבצר (ק"מ 0 עד 65)
השעה הראשונה היא החלק הקל. יוצאים מטביליסי צפונה לאורך נהר הקורה (Mtkvari), ואחרי כ-20 ק"מ מגיעים למצחתה, הבירה העתיקה של גאורגיה.
מנזר ג'ווארי (כ-21 ק"מ)
ג'ווארי מתנשא על גבעה בגדה השנייה של האראגווי, מול מצחתה, ודרך צדדית קצרה עולה אליו מהכביש הראשי. הכנסייה נבנתה בסביבות שנת 600. מהמרפסת שלה משקיפים על המקום שבו האראגווי נשפך אל הקורה. הקדישו לו 30 עד 45 דקות, או השאירו אותו לטיול יום נפרד למצחתה.
מעט הלאה, פנייה בציצמורי (Tsitsamuri) מובילה כ-5 ק"מ מזרחה לסגורמו (Saguramo). שם עומדת האחוזה הכפרית של הסופר איליה צ'בצ'בדזה, ומעבר לה מתחילים שבילי היער של הפארק הלאומי טביליסי. שניהם מתאימים יותר ליום נינוח קרוב לעיר מאשר ליום של נסיעה לקזבגי.
אגם בזלטי ודושתי (כ-45 ק"מ)
ליד העיירה דושתי (Dusheti) יוצאת דרך צדדית כמה קילומטרים מערבה, לאגם בזלטי (Bazaleti). זה אגם קטן בגובה 878 מ', שבו משפחות מטביליסי שוחות ועורכות פיקניקים בקיץ, ולפי אגדה מקומית מונחת בקרקעית שלו עריסת זהב. הסטייה מוסיפה כשעה. שמרו אותה לאחר צהריים חם בדרך חזרה.
סכר ז'ינוואלי והדרך לחבסורתי (כ-56 ק"מ)
אחר כך עוברים ליד סכר ז'ינוואלי, סוללה של עפר וסלע בגובה 102 מ' שהושלמה באמצע שנות ה-1980. האגם שמאחוריו מספק את רוב מי השתייה של הבירה. כאן מתפצלת מזרחה דרך שעולה לאורך האראגווי הפשאבי לבריסאחו (Barisakho) ולרושקה (Roshka). בקיץ היא ממשיכה דרך מעבר דטוויסג'ווארי לשאטילי (Shatili), אבל למסלול הזה צריך רכב 4x4 ולפחות יומיים.
התצפית על מאגר ז'ינוואלי (כ-60 ק"מ)
עד מהרה הכביש עובר גבוה מעל המים, ושורה של דוכנים ובתי קפה מסמנת את מפרץ החניה העיקרי. מכאן נשקפת התמונה הקלאסית: המגדלים של אנאנורי (Ananuri) על הגדה שממול, ומים בגוון כחול-ירוק שממלאים את העמק. בימים שטופי שמש בין מאי לספטמבר הצבע בשיאו.
מבצר אנאנורי (כ-65 ק"מ)
אנאנורי היה מושבם של דוכסי אראגווי, ששלטו בעמק הזה מהמאה ה-13. בתוך החומות ניצבות שתי כנסיות ומגדל מרובע גבוה. הגדולה מבין השתיים נבנתה ב-1689 ומוקדשת לאם האלוהים. חפשו את הצלב המגולף העטוף בגפנים על הקיר הדרומי שלה, ובפנים את שרידי ציורי הקיר.
אציל יריב, שאנשה מקסני (Ksani), הסתער על הטירה ושרף אותה ב-1739. לפי האגדה, השם מנציח את אנה מהכפר נורי, שהעדיפה למות ולא לגלות מנהרה סודית שהובילה לנהר. טפסו על המגדל בשביל הנוף, אבל היזהרו במדרגות החשוכות והתלולות. תכננו 45 דקות עד שעה, ובואו לפני 10:00 או אחרי 15:00 כדי להימנע מהשעות העמוסות ביותר.
מאנאנורי לגודאורי: פסנאורי והסרפנטינות של מלטה (ק"מ 65 עד 121)
מצפון לאגם העמק נעשה צר, והכביש עולה לאורך האראגווי הלבן בין מדרונות מיוערים. זו מתיולתי, והכפר המרכזי שלה הוא פסנאורי.
פסנאורי (כ-87 ק"מ)
פסנאורי שוכנת בגובה 1,050 מ', כ-90 דקות מטביליסי. ליד הכפר נפגשים האראגווי הלבן והאראגווי השחור, ולאורך קטע קצר זורמים המים בשני הגוונים זה לצד זה. בעיני הגאורגים הכפר מזוהה עם חינקלי. מסעדות הדרכים שלו מכינות את הסוג ההררי הפשוט שנקרא מתיולורי: בשר קצוץ ביד, מתובל בבצל ובפלפל, בלי הכוסברה של הסגנון העירוני.
זו עצירת הצהריים הקלאסית, בדרך למעלה או בחזרה. בחורף שאלו כאן על מצב המעבר לפני שמתחילים לטפס.
קוושטי ומלטה (כ-110 ק"מ)
אחרי פסנאורי העמק שוב נעשה צר. באזור קוושטי תראו את אתרי הבנייה של הכביש החדש מקוושטי לקובי, שיעבור במנהרה מתחת לרכס. כמה קילומטרים הלאה, בכפר מלטה, הכביש הישן עוזב את הנהר ומתחיל לטפס.
ממלטה הכביש מתפתל כלפי מעלה בסרפנטינות חדות לאורך כ-10 ק"מ, עד גודאורי. משאיות עמוסות מטפסות כאן לאט בהילוך נמוך, אז התאזרו בסבלנות ועקפו רק במקום שבו רואים רחוק קדימה. מדי שנה, ביום רביעי שאחרי הפנטקוסט האורתודוקסי, המוני צליינים עולים ברגל ממלטה לכנסיית גאורגיוס הקדוש בהר לומיסי לחג לומיסובה. ב-2027 החג חל ב-23 ביוני.
גודאורי (כ-121 ק"מ)
גודאורי, בגובה של כ-2,200 מ', הוא אתר הסקי הגדול בגאורגיה. מדצמבר עד אפריל הגולשים ממלאים את המלונות שלו, ובקיץ באים לכאן בשביל טיסות במצנח רחיפה, טיולי הליכה ורכיבה על סוסים. מלונות ודירות ניצבים לצד הכביש על פני כשני קילומטרים. ביום טיול לקזבגי מספיקה הפסקה קצרה, אבל לילה כאן מחלק את הנסיעה יפה. לתוכניות לחורף קראו את המדריך שלנו לסקי בגודאורי.
אנדרטת הידידות, מעבר ג'ווארי ומעיינות הטרוורטין (ק"מ 121 עד 136)
הקטע הגבוה והפראי ביותר בנסיעה הוא 15 הקילומטרים הבאים.
אנדרטת הידידות בין רוסיה לגאורגיה (כ-125 ק"מ)
כ-4 ק"מ אחרי אתר הסקי בולטת מעל עמק השטן רחבת בטון מעוקלת. השלטונות הסובייטיים חנכו אותה ב-1983, במלאת מאתיים שנה לחוזה גאורגייבסק. פסיפס אריחים ארוך, עם סצנות מההיסטוריה ומהאגדות של גאורגיה ורוסיה, מכסה את הקיר הפנימי שלה. היום רוב המבקרים באים בשביל הנוף: תהום תלולה, קפלים של מדרונות ירוקים, ובקיץ גם מצנחי רחיפה ששטים באוויר הרחק למטה.
הקדישו לה 20 עד 30 דקות. מעבר לקצה הרחבה יש נפילה תלולה, ולכן השגיחו על הילדים מקרוב. בגלל הרוח קר על הרחבה גם באוגוסט.
מעבר ג'ווארי (כ-127 ק"מ)
מעבר ג'ווארי, "מעבר הצלב", בגובה של כ-2,379 מ', הוא הנקודה הגבוהה ביותר בכל הנסיעה. הוא נמצא על פרשת המים בין האראגווי לנהר טרק. צלב אבן על תל קטן נתן לו את שמו. לפי המסורת, את הצלב הראשון הציב המלך דוד הבנאי, ואת הצלב הנוכחי הקים ירמולוב בשנות ה-1820. סביבו משתרעים מדרונות עשב חשופים שנשארים מכוסים בשלג כחצי שנה.
מעיינות הטרוורטין (כ-130 ק"מ)
כמה דקות צפונית למעבר, מים מינרליים זולגים במורד הגבעה וצבעו אותה בטרסות בגוני כתום, שמנת וחלודה, ממש לצד הכביש. חנו רק היכן שיש מקום, והסתכלו מהשוליים: הקרום נשבר בקלות והאבן הרטובה חלקלקה.
מנהרות ההגנה מפני מפולות שלג וקובי (כ-136 ק"מ)
בירידה עוברים דרך מנהרות בטון להגנה מפני מפולות שלג, ולכן הדליקו אורות. בתחתית הירידה נמצא הכפר הזעיר קובי, בגובה של כ-1,970 מ', על רמה גבוהה. מכאן עולה רכבל הגונדולה של קובי בחזרה מעל הרכס, אל המדרונות של גודאורי. אורכו כ-7.5 ק"מ, והוא נפתח ב-2019.
מקובי פונה מערבה גם דרך עפר אל עמק טרוסו (Truso), עם אגם המים המינרליים המבעבע שלו, מעיינות צבעוניים וכפרי מגדלים נטושים. לעמק צריך רכב 4x4 או חצי יום הליכה, ולכן תכננו אותו כיציאה נפרדת מקזבגי.
מקובי לקזבגי: סיוני, סנו והכפרים של חווי (ק"מ 136 עד 154)
מצפון לקובי אתם כבר בחווי, הערוץ של נהר טרק. הנהר זורם לצד הכביש, ובימים בהירים מופיע לפניכם, בצד שמאל, החרוט הלבן של הר קזבק.
סיוני (כ-143 ק"מ)
בכפר סיוני (Sioni) נשמר אחד המבנים העתיקים ביותר בחווי, בזיליקת אבן מהמאה ה-9, ולצדה מגדל של טירה קטנה. היא עומדת קרוב לכביש. רוב הטיולים חולפים על פניה בלי לעצור, ולכן בדרך כלל זו עצירה שקטה של 15 דקות.
סנו והדרך לג'ותה (כ-148 ק"מ)
בצומת הבא פונה מזרחה דרך צדדית לסנו (Sno), וממשיכה במעלה העמק שלה עד ג'ותה (Juta). בסנו ניצבים לצד הדרך סלעי ענק שגולפו בדמות ראשיהם של משוררים, סופרים וגיבורים לאומיים גאורגים. הם יצירתו של האמן המקומי מרב פירנישווילי, ומאחורי הכפר מתנשא מגדל שמירה עתיק.
ג'ותה שוכנת כ-15 ק"מ במעלה העמק, בגובה של כ-2,200 מ', במקום שבו פסגות צ'אוחי המשוננות חוסמות אותו. היא שווה חצי יום משלה. גלישות קרקע פגעו בקטע העליון של הדרך, אז בדקו בקזבגי מה המצב העדכני לפני שאתם עולים.
קזבגי (כ-154 ק"מ)
סטפנצמינדה, שרוב האנשים עדיין קוראים לה קזבגי, שוכנת בגובה 1,740 מ' למרגלות הר קזבק, שמתנשא לגובה של יותר מ-5,000 מ'. בעיירה יש בתי קפה, כספומטים ורוב בתי ההארחה של האזור. בביקור של יום, חנו במרכז ועברו לרכב 4x4 מקומי כדי לעלות לכנסייה. נשארים ללון? המדריך שלנו "איפה לישון בקזבגי" משווה בין העיירה לכפרים הסמוכים.
כנסיית השילוש הקדוש בגרגטי (בגובה 2,170 מ')
הכנסייה מהמאה ה-14 ניצבת על רכס עשבוני כ-430 מ' מעל העיירה, ומאחוריה הקרחונים של הקזבק. כביש סלול מעלה מכוניות בתוך 15 עד 20 דקות. בשביל הישן העלייה ברגל אורכת כשעה וחצי. את הקזבק רואים הכי טוב בבוקר, ובצהריים העננים מסתירים לא פעם את הפסגה.
אחרי קזבגי: גוולטי, ערוץ דריאל והגבול (ק"מ 154 עד 165)
הקטע האחרון, באורך 11 ק"מ, מוביל צפונה אל ערוץ דריאל (Dariali). קירות הגרניט שלו מתנשאים עד כ-1,800 מ' מעל נהר טרק, והערוץ, שאורכו כ-13 ק"מ, משתרע משני צדי הגבול עם רוסיה.
מפל גוולטי (כ-161 ק"מ)
גשר ליד הכפר הקטן גוולטי (Gveleti) מסמן את תחילתו של שביל קצר ותלול לשני מפלים. המפל הגדול צונח כ-25 עד 30 מ' בשתי מדרגות. ההליכה הלוך ושוב נמשכת 1 עד 2 שעות, והיא מתאימה לרוב המשפחות.
מנזר דריאל (כ-165 ק"מ)
ממש לפני מחסום הגבול ניצבות, מתחת לצוקים זקופים, הכנסיות בגוון ורוד-אפור של מנזר דריאל. הבנייה החלה ב-2005 לבקשת הקתוליקוס-פטריארך המנוח איליה השני, והכנסייה הראשונה נפתחה ב-2011. הקדישו למקום 30 דקות, ואז הסתובבו וחזרו.
אחרי המנזר נמצא מחסום דריאל, מעבר הגבול של גאורגיה ללארס העליון שברוסיה, שהמדריך הזה לא עוסק בו. זהו אזור גבול, אז החזיקו את הדרכון בהישג יד ולעולם אל תצלמו את המחסום. סעו כאן לאט: לאורך הקטע ממתינות לעיתים קרובות שורות של משאיות.
הדרך הצבאית הגאורגית בחורף: סגירות, צמיגים ועצירות
הדרך נשארת פתוחה כל השנה, כי היא הנתיב הראשי לרוסיה. נקודת התורפה שלה היא הקטע של כ-14 ק"מ מגודאורי, דרך מעבר ג'ווארי, עד קובי. מחלקת הכבישים סוגרת את הקטע הזה כשיש שלג כבד או סכנת מפולות גבוהה. רוב הסגירות נמשכות כמה שעות, וחלקן יומיים או שלושה.
| חורף | ימי סגירה מלאה, גודאורי-קובי | הסגירה המלאה הראשונה | הסגירה המלאה האחרונה |
|---|---|---|---|
| 2021/22 | 17 | 19 בדצמבר 2021 | 8 במאי 2022 |
| 2022/23 | 10 | 2 בפברואר 2023 | 8 באפריל 2023 |
| 2023/24 | 12 | 19 בנובמבר 2023 | 7 במאי 2024 |
| 2024/25 | 14 | 26 בנובמבר 2024 | 14 באפריל 2025 |
| 2025/26 | 13 | 9 בינואר 2026 | 23 באפריל 2026 |
בחורף טיפוסי, אם כן, צפו לכשבועיים של סגירות מלאות, מפוזרות מסוף נובמבר עד תחילת מאי. איסורי תנועה למשאיות ולנגררים שכיחים הרבה יותר, אבל הם לא עוצרים מכוניות. אחרי שלג כבד במיוחד גם הסרפנטינות בין מלטה לגודאורי עלולות להיסגר, כמו שקרה לכמה שעות ב-24 בדצמבר 2023.
בקטע שבין מלטה לקובי החוק מחייב צמיגים המסומנים בסמל פתית השלג מתחילת דצמבר עד תחילת מרץ, והמשטרה יכולה לדרוש שרשראות שלג על גלגלי ההנעה. נהגים בלי הציוד הזה עלולים להיות מוחזרים על עקבותיהם ולקבל קנס של כ-100 GEL (כ-$39) ב-2026. המדריך שלנו "איך מגיעים מטביליסי לקזבגי" מפרט את כללי הצמיגים במלואם. הכלי מצב הכבישים והמעברים מקשר לרשימת הסגירות הרשמית ומתעד תאריכי סגירה קודמים.
אילו עצירות מתאימות בחורף
- אנאנורי והאגם: פתוחים כל השנה, והחומות נראות במיטבן תחת שלג טרי.
- פסנאורי: המסעדות נשארות פתוחות, והמקומיים יודעים מה מצב המעבר.
- גודאורי: בעיצומה של עונת הסקי מסוף דצמבר, עם תנועה כבדה בסופי שבוע.
- אנדרטת הידידות: פתוחה, אבל הרחבה עלולה להיות קפואה, ולעיתים קרובות עננים מסתירים את הנוף.
- מעבר ג'ווארי והמעיינות: לרוב קבורים בשלג, וזה לא מקום לעצור בו בזמן סופה.
- כנסיית השילוש הקדוש בגרגטי: מגיעים אליה ברכב 4x4 דרך שלג עמוק, והשביל הרגלי נעשה קפוא.
- גוולטי וג'ותה: השביל למפל קופא, ושלג חוסם לעיתים קרובות את הדרך לג'ותה.
גם שעות האור קצרות: בדצמבר היום בקזבגי מסתיים בסביבות 17:30, אז צאו מוקדם ותכננו לחצות את המעבר לפני החשכה.
עם הנהג הנכון, החורף הוא עדיין זמן מצוין לנסיעה הזו. הטיול שלנו "שבוע סקי בגודאורי" כולל גם יום טיול מושלג לגרגטי, בתאריכים שאתם בוחרים במהלך עונת הסקי.
איך מתכננים יום בדרך הצבאית הגאורגית
אפשר לנסוע בדרך כטיול יום ארוך מטביליסי, או כקטע הראשון של שהות בהרים. כך מצטברות השעות.
| תוכנית | זמן | מה רואים |
|---|---|---|
| יום קצר | 9-10 שעות הלוך ושוב | התצפית על המאגר, אנאנורי, אנדרטת הידידות, גרגטי |
| יום מלא | 10-11 שעות הלוך ושוב | בנוסף: פסנאורי, המעיינות וסנו |
| יומיים | לילה אחד בקזבגי | כל העצירות במדריך, ועוד גוולטי, דריאל, וג'ותה או טרוסו |
| שלושה ימים ומעלה | שני לילות ומעלה | הליכות וטרקים בפארק הלאומי קזבגי |
תוכנית יום שמקדימה את העננים
- 08:00 יציאה מטביליסי
הפעם דלגו על ג'ווארי, ועצרו רק פעם אחת, לקפה בתצפית על המאגר. - 10:45 אנדרטת הידידות
הציצו בזריזות, ואז חצו את המעבר כשהתנועה עדיין דלילה. - 11:30 כנסיית השילוש הקדוש בגרגטי
עלו ברכב 4x4 בשעות שבהן הקזבק נראה בדרך כלל בבירור. - 13:30 ארוחת צהריים בקזבגי
אחר כך סעו דרומה, עם עצירות בסנו ובמעיינות הטרוורטין. - 15:30 פסנאורי
תה, או צלחת חינקלי מאוחרת ליד הנהר. - 16:15 אנאנורי
בשעה הזו ההמונים של הבוקר כבר עזבו את המבצר. - 17:45 בחזרה בטביליסי
בסופי שבוע בקיץ, כשהתנועה לעיר כבדה, קחו בחשבון יותר זמן.
בטיול הפרטי שלנו "טיול יום לקזבגי" עוצרים בדרך כלל בנסיעה למעלה, אבל המדריך יכול לעבור לסדר הזה. הטיול יוצא בכל תאריך, לקבוצה בכל גודל, בלי הגבלת גיל לילדים ועם מדריך בשפה שלכם.
טמפרטורות לאורך הדרך
העלייה משנה את מזג האוויר מהר, אז ארזו בגדים לשני אקלימים. אלה ממוצעי טמפרטורות המקסימום ביום.
| מקום | גובה | מקסימום ממוצע ביולי | מקסימום ממוצע בינואר |
|---|---|---|---|
| טביליסי | כ-430 מ' | כ-32°C | כ-7°C |
| אנאנורי | כ-800 מ' | כ-28°C | כ-4°C |
| פסנאורי | 1,050 מ' | כ-27°C | כ-3°C |
| גודאורי | כ-2,200 מ' | כ-19°C | כמינוס 4°C |
| קזבגי | 1,740 מ' | כ-22°C | כ-0°C |
טיפים מעשיים לדרך
- הצטיידו בלארי במזומן לדוכנים שלצד הכביש, לשירותים ולרכב ה-4x4 לגרגטי.
- תדלקו לפני העלייה במלטה, ובחורף אל תתנו למכל לרדת מתחת לחצי.
- עצרו רק במפרצי חניה. משאיות נוסעות בכביש יומם ולילה, והסרפנטינות צרות.
- בקיץ פרות וכבשים משוטטים על האספלט באזור גודאורי וקובי, אז האטו בעיקולים עיוורים.
- מצפון לקזבגי אתם כבר באזור הגבול: שמרו את הדרכון בהישג יד.
- כל המבקרים הזרים בגאורגיה חייבים היום בביטוח נסיעות עם כיסוי של 30,000 GEL לפחות. החובה נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2026. אם אתם מתכננים לגלוש, בדקו שהפוליסה שלכם מכסה גם ספורט חורף.
רוצים יותר מיום אחד למרגלות הקזבק? בטיול שלנו "טביליסי, הרים ויין" לנים לילה בקזבגי ויוצאים להליכה בעמק ג'ותה. בטיול "שבוע טרקים בקזבגי" נשארים חמישה לילות באותו מלון, ובכל יום יוצאים לעמק אחר.
הדרך הצבאית הגאורגית: שאלות נפוצות
מה אורכה של הדרך הצבאית הגאורגית?
הנתיב כולו, מטביליסי עד ולדיקווקז שברוסיה, הוא באורך של כ-212 ק"מ. הקטע הגאורגי מסתיים אחרי כ-165 ק"מ, במחסום דריאל. קזבגי, שבה מסתיימות רוב הנסיעות, נמצאת כ-154 ק"מ מטביליסי.
כמה זמן צריך להקדיש לדרך הצבאית בגאורגיה?
כ-3 שעות בלי עצירות, במזג אוויר טוב. עם העצירות העיקריות תכננו 6 עד 8 שעות לכיוון אחד. טיול יום הלוך ושוב מטביליסי נמשך בדרך כלל 10 עד 11 שעות.
מהן העצירות הטובות ביותר בדרך הצבאית הגאורגית?
מבצר אנאנורי, התצפית על מאגר ז'ינוואלי, פסנאורי לארוחת צהריים, אנדרטת הידידות, מעיינות הטרוורטין שמתחת למעבר ג'ווארי, סנו וכנסיית השילוש הקדוש בגרגטי. אם יש לכם יותר זמן, הוסיפו את מפל גוולטי ואת מנזר דריאל, מצפון לקזבגי.
האם הדרך הצבאית הגאורגית נסגרת בחורף?
כן. היא אף פעם לא נסגרת לעונה שלמה, אבל הקטע הגבוה בין גודאורי לקובי נסגר בכל פעם שמצטבר שלג עמוק או שיש סכנת מפולות. בחמשת החורפים עד 2025/26 זה קרה ב-10 עד 17 ימים בשנה.
האם הדרך הצבאית הגאורגית מסוכנת?
זה כביש סלול דו-נתיבי, ובקיץ אלפי מכוניות נוסעות בו בבטחה מדי יום. הסיכונים הם משאיות כבדות, סרפנטינות חדות מתחת לגודאורי, בעלי חיים על הכביש, ושלג וקרח מנובמבר עד אפריל. בחורף, נהג מקומי עם צמיגי חורף הוא הבחירה הבטוחה ביותר.
למה קוראים לה הדרך הצבאית הגאורגית?
הצבא הרוסי בנה אותה בין 1799 ל-1863 כדי להעביר חיילים ואספקה בין צפון הקווקז לטביליסי. השם נשאר, אף שהיום עוברים בה בעיקר תיירים וסחורות.
אפשר לראות את הדרך הצבאית הגאורגית בטיול יום מטביליסי?
כן. טיול יום פרטי עובר באנאנורי, בגודאורי, באנדרטת הידידות, במעבר ג'ווארי ובגרגטי, ומחזיר אתכם באותו ערב. היום ארוך, ולכן לילה בקזבגי נינוח יותר.
איפה אפשר לאכול בדרך הצבאית הגאורגית?
פסנאורי היא עצירת הצהריים המסורתית, והיא ידועה בחינקלי שלה. בגודאורי יש מסעדות של מלונות ובתי קפה, ובקזבגי המבחר הגדול ביותר. בדוכנים באנאנורי ובתצפית על המאגר מוכרים צ'ורצ'חלה, דבש וקפה.



























