- המסע הזה בתמונות מציג את גאורגיה ב-39 צילומים מ-10 אזורים, מהעיר העתיקה של טביליסי ועד המגדלים הסוואניים של אושגולי וחזית הים של בטומי.
- ברוב חלקי המדינה העונה הטובה ביותר לצילום נמשכת מסוף ספטמבר ועד אמצע אוקטובר, כשהאוויר צלול והעלים מתחילים להחליף צבע.
- לתושתי ולחבסורתי אפשר להגיע בכביש רק מיוני בערך ועד תחילת הסתיו, אז תכננו את הצילומים שם ליולי עד ספטמבר.
- צלמו הרים מוקדם ביום: בקיץ מתאספים עננים לעיתים קרובות על הרכס הראשי של הקווקז כבר בשעות הבוקר המאוחרות.
- בקשו רשות לפני שאתם מצלמים אנשים או בתוך כנסיות, ובדקו את כללי הרחפנים לפני שאתם מטיסים: כל רחפן במשקל 250 גרם ומעלה חייב ברישום מקוון.
תמונות מגאורגיה מראות מדינה קטנה שהנוף בה מתחלף כל שעתיים נסיעה בערך. בשבוע אחד אפשר להכניס לפריים מרפסות מגולפות בטביליסי, כנסייה בודדה למרגלות הר קזבק, עיר חצובה בסלע וחוף הים השחור. הדף הזה הוא מסע בתמונות ברחבי גאורגיה: 39 תמונות, מסודרות לפי אזור. לכל אחת מצורפים כיתוב והאור או העונה הטובים ביותר לצלם אותה בעצמכם.
כל תמונה מופיעה על כרטיס מקום, כך שבנגיעה אחת תגיעו לדף של המקום עצמו, עם הוראות הגעה, היסטוריה והזמן הטוב ביותר לבקר בו. כל הצילומים מופצים ברישיון חופשי או משמשים אותנו באישור, ושם הצלם של כל אחד מהם מופיע בדף הקרדיט לתמונות שלנו. אחרי עשרת האזורים תמצאו את הטיפים שלנו על אור, עונות, רחפנים וכללי התנהגות, ואחריהם תשובות לשאלות שמטיילים שואלים אותנו הכי הרבה.
טביליסי בתמונות: מרפסות, מרחצאות הגופרית והנהר בלילה
הכי קל להתחיל בטביליסי, כי העיר העתיקה קומפקטית ומלאה במרקמים. מרפסות עץ נוטות מעל סמטאות תלולות, כיפות לבנים מכסות את בתי המרחץ של אבאנותובני (Abanotubani), וחומות נריקלה (Narikala) משתרעות לאורך הרכס שמעל. אפריל עד יוני וספטמבר עד נובמבר נותנים אור רך בלי חום הקיץ. מיוני עד אוגוסט צאו מוקדם: כבר בסביבות 10:00 השמש קשה והסמטאות מתמלאות. אחרי השקיעה מוארים הנהר, הגשרים והכנסיות, ולכן השעה הכחולה היא הרגע הטוב ביותר בעיר.
צילום: georgia.travel
צילום: Alexxx1979, CC BY-SA 4.0
צילום: Marcin Konsek, CC BY-SA 4.0
צילום: ako-aleko, CC BY-SA 3.0- סולולקי והעיר העתיקה: מרפסות מגולפות וצבועות, אחת מעל השנייה, במעלה מדרון תלול. אור הצד של אחר הצהריים המאוחר מבליט את עבודות העץ.
- טביליסי העתיקה למרגלות נריקלה: חומות המבצר וכנסיית ניקולאוס הקדוש עם הכיפה מעל גגות קאלה, ביום בהיר. חזרו אחרי רדת החשכה, כשהזרקורים נדלקים לאורך החומות.
- אבאנותובני: כיפות הלבנים הנמוכות של בתי המרחץ מאחורי ערוגות של פרחים אדומים, ומימין חזית האריחים הכחולה של מרחץ אורבליאני. הכיכר הכי שקטה בבוקר המוקדם.
- גשר השלום: גשר הולכי הרגל מזכוכית ופלדה שזוהר מעל נהר הקורה (Mtkvari), עם פסים של אורות מכוניות על שתי הגדות, במבט מגובה רב מעל העיר העתיקה. היו במקום לפני השקיעה וצלמו לאורך כל השעה הכחולה.
תמונות ממצחתה ומכארתלי: ג'ווארי, סווטיצחובלי, אופליסציחה ודשבאשי
כארתלי (Kartli), האזור שסביב הבירה וממערב לה, היא הלב הישן של הממלכה הגאורגית, והתמונות ממנה עוסקות בעיקר באבן. מנזר ג'ווארי (Jvari) עומד לבדו על גבעתו מעל מצחתה (Mtskheta), עיר הקתדרלה שבה האראגווי נשפך לנהר הקורה. מערבה יותר, אופליסציחה (Uplistsikhe) היא עיר שלמה שנחצבה באבן חול בהירה. היא זוהרת בשמש נמוכה, ובצהריים נראית שטוחה ואפורה. מדרום-מערב לטביליסי, ערוץ הבזלת העמוק של דשבאשי (Dashbashi) מסתתר ברמת צאלקה. האביב והסתיו מתאימים לכל האזור. ביולי ובאוגוסט צלמו בשעתיים שאחרי הזריחה ובשעתיים שלפני השקיעה.
צילום: Alexxx1979, CC BY-SA 4.0
צילום: Supanut Arunoprayote, CC BY 4.0
צילום: Supanut Arunoprayote, CC BY 4.0
צילום: Paata vardanashvili, CC BY-SA 4.0- מנזר ג'ווארי: הכנסייה מסוף המאה ה-6, לבדה על פסגה מכוסה דשא, תחת עננים נודדים. בואו בזריחה או בשקיעה, ובחרו יום בהיר בשביל הנוף אל שני הנהרות שלמטה.
- קתדרלת סווטיצחובלי: הקתדרלה מהמאה ה-11, עם התוף הגבוה וקירות האבן המעוטרים בקשתות, בשמש בהירה, ומבקרים חוצים את החצר. בבקרים של ימי חול שקט יותר מאשר בימי ראשון, כשהמונים מגיעים לליטורגיה.
- אופליסציחה: אולמות, מדרגות ופתחים חצובים באבן החול, ומעליהם, על הפסגה, הכנסייה מימי הביניים. בקיץ הגיעו עם פתיחת השערים או בשעות האחרונות לפני הסגירה, כשהצללים מעניקים לסלע עומק.
- קניון דשבאשי: קירות בזלת כהים שחותכים רמה מושלגת, וגבעות לבנות בקו האופק. כך נראה הקניון בחורף; העונה לשביל הקניון ולגשר הזכוכית היא מאי עד אוקטובר.
קזבגי והדרך הצבאית הגאורגית בתמונות
הדרך צפונה מטביליסי מטפסת, בתוך כשלוש שעות, ממאגר מים וטירה אל עמקים גבוהים וחשופים. התחנה הראשונה היא אנאנורי (Ananuri), מעל מאגר ז'ינוואלי. אחר כך הדרך חוצה את מעבר ג'ווארי ויורדת לקזבגי (Kazbegi), הפינה המצולמת ביותר בקווקז הגאורגי. כאן ניצבת כנסיית השילוש הקדוש בגרגטי על הרכס שלה, למרגלות הר קזבק (בגובה 5,054 מ'). מיוני עד אוקטובר המדרונות ירוקים והשבילים פתוחים. ינואר עד מרץ מביאים נופי שלג, אם כי שלג כבד סוגר לפעמים את המעבר לכמה שעות. אחרי הצהריים מצטברים לעיתים קרובות עננים מעל הפסגות, אז הבקרים הם ההזדמנות הטובה ביותר שלכם.
צילום: Vadim Tolbatov, CC BY-SA 3.0
צילום: Supanut Arunoprayote, CC BY 4.0
צילום: georgia.travel
צילום: Nino19682210, CC BY-SA 4.0- אנאנורי: הטירה מהמאה ה-17, עם שתי הכנסיות ומגדל השמירה המרובע, על רקע מדרון של יער ירוק ורענן. אור הבוקר מתאים לה, באביב או בסתיו.
- כנסיית השילוש הקדוש בגרגטי: הכנסייה ומגדל הפעמונים מהמאה ה-14 על הרכס המכוסה דשא, בגובה 2,170 מ', ומאחוריהם קיר הררי עם פסי שלג. היו שם בזריחה, ממאי עד אוקטובר, לפני שמגיעים המטיילים בטיולי יום.
- ג'ותה: פסגות צ'אוחי המשוננות מעל מדרונות תלולים של עשב ואורנים, ובית עץ על צלע הגבעה. מסוף יוני ועד ספטמבר האור על הסלע הכי חמים בשעות אחר הצהריים המאוחרות.
- עמק טרוסו: מים מינרליים זורמים על טרוורטין אדום וכתום, ומאחור פסגות מושלגות ומגדל עתיק. יוני עד אוקטובר; מסנן מקטב מפחית את הבוהק על הסלע הרטוב.
בטיול שלנו "גאורגיה הקלאסית" משולבים שני לילות בקזבגי (סטפנצמינדה, Stepantsminda), כך שמלבד טביליסי, אופליסציחה וקאחתי תזכו גם לזריחה בגרגטי. אתם נוסעים רק עם הקבוצה שלכם, בתאריכים שאתם בוחרים, והמדריך מסביר לכם על כל תחנה בשפה שלכם.
קאחתי בתמונות: כרמים, מנזרים והמדבר של דוד גארג'ה
בקאחתי (Kakheti), אזור היין שבמזרח, הנוף פתוח ורחב. עמק אלזני (Alazani) משתרע שטוח בין שני רכסים, ובימים בהירים הקווקז הגדול המושלג ממלא את השמיים מאחורי הגפנים. סיגנאגי (Sighnaghi) משקיפה על העמק מרכס שבצידו המערבי, ועם שחר שוכן לעיתים קרובות ערפל מתחת לחומותיה. עונת הבציר, מאמצע ספטמבר ועד עמוק לתוך אוקטובר, ממלאת את הכפרים בסלים, בטרקטורים ובעשן ממתקני הזיקוק של הצ'אצ'ה. בדרום הרחוק, על הגבול עם אזרבייג'ן, שוכן דוד גארג'ה (David Gareja) בין גבעות חשופות ומפוספסות. בואו לשם באביב או בסתיו: בצהרי הקיץ חם מאוד והאור קשה.
צילום: Levan Gokadze, CC BY-SA 2.0
צילום: Max Benidze, CC BY-SA 2.0
צילום: georgia.travel
צילום: Vyacheslav Argenberg, CC BY 4.0- סיגנאגי: גגות אדומים ומגדלי כנסיות לאורך הרכס, ושורה של פסגות מושלגות מרחפת מעל העננים. לינו בעיר כדי לראות את הזריחה מעל העמק; האביב ותחילת הסתיו הן העונות הטובות ביותר.
- מנזר אלאוורדי: הקתדרלה מהמאה ה-11, שגובהה כ-55 מ', מתנשאת בתוך חומותיה, ומאחוריה הרים כחולים. הבקרים שקטים, ובסוף ספטמבר מגיעים עולי רגל לחג אלאוורדובה.
- מנזר נקרסי מהאוויר: גגות רעפים כתומים, מגדל אבן וחומות על ראש גבעה מיוערת. בבקרים בהירים הנוף נפתח; אם אתם מתכננים להטיס רחפן, בקשו קודם רשות מהנזירים.
- דוד גארג'ה: החצר של הלאורה מתחת לצוקים מלאים בתאי מערה, ומעבר להם גבעות מפוספסות באדום ובירוק. אפריל עד מאי וספטמבר עד אוקטובר; הימנעו מצהרי הקיץ.
תמונות מתושתי ומחבסורתי: כפרי המגדלים של הקווקז הגבוה
שני האזורים המרוחקים האלה, בקצה הצפוני של גאורגיה, הם הקשים ביותר להגעה ובין המתגמלים ביותר לצילום. בשניהם יש מגדלי הגנה מאבן, גגות צפחה ושטחי מרעה קיציים, ומעט מבנים מודרניים שיקלקלו את הפריים. הדרך היחידה לתושתי (Tusheti) היא דרך משובשת לרכבי 4x4, שעוברת במעבר אבאנו (בגובה של כ-2,950 מ') ועבירה בדרך כלל מתחילת יוני ועד תחילת אוקטובר. שאטילי (Shatili), שבחבסורתי (Khevsureti), נמצאת מעברו השני של מעבר דטוויסג'ווארי (בגובה 2,676 מ'). יולי עד ספטמבר הם החלון הבטוח לשניהם. הבקרים נוטים להיות הבהירים ביותר, ואחר הצהריים השמיים מתעננים לעיתים קרובות.
צילום: Abramia Giorgi, CC BY-SA 4.0
צילום: Lidia Ilona, CC BY 2.0
צילום: georgia.travel
צילום: Giorgimailo, CC BY-SA 4.0- אומלו: מרפסות עץ וגגות צפחה באומלו עילית, מתחת למגדלי קסלו המשוחזרים שעל ראש הגבעה. מיולי עד ספטמבר, שמש הערב הנמוכה מחמיאה לאבן.
- דרטלו: מגדלי צפחה גבוהים ובתי אבן בגובה של כ-2,000 מ', ומאחוריהם מתרומם מדרון ירוק. ימים מעוננים כמו זה מבליטים את הפרטים באבן הכהה.
- שאטילי: עשרות מגדלים ובתים מאבן, צמודים זה לזה, יורדים במדרגות על שלוחת סלע מעל הנהר. בקרו מיולי עד ספטמבר, כשהדרך שחוצה את המעבר פתוחה בדרך כלל.
- מוצו: מגדלים הרוסים לאורך רכס סלעי בגובה של כ-1,880 מ', גבוה מעל נהר אנדאקי. מהכביש מטפסים בעלייה תלולה, אז קחו ציוד קל והרבה מים.
סוונטי בתמונות: המגדלים הסוואניים, אושבה ואגמי קרחונים
סוונטי עילית (Upper Svaneti), בצפון-מערב, היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו: ארץ של כפרי מגדלים למרגלות הפסגות הגבוהות ביותר בגאורגיה. משפחות מקומיות בנו את המגדלים במשך מאות שנים, בערך מהמאה ה-9 ועד המאה ה-18, ורובם מתנשאים לגובה של כ-20 עד 30 מ'. מסטיה (Mestia), בגובה של כ-1,500 מ', היא הבסיס, והכביש מזוגדידי פתוח כל השנה. יוני עד תחילת אוקטובר היא העונה של עמקים ירוקים ואגמי הרים. בסוף ספטמבר מצטרפים עצי ליבנה מוזהבים, ומינואר עד מרץ השלג עמוק. כמו בקזבגי, הפסגות בהירות לרוב בשעות הראשונות שאחרי הזריחה.
צילום: Q-lieb-in, CC BY-SA 4.0
צילום: Florian Pinel, CC BY-SA 3.0
צילום: MaxBenidze, CC BY-SA 4.0
צילום: Alexey Komarov, CC BY-SA 4.0- מסטיה בלילה: מגדלים מוארים בזרקורים תחת שמיים זרועי כוכבים, ומעל העיירה רכס מושלג. בחרו לילה בהיר ונטול רוח, והביאו חצובה.
- אושגולי: מגדלים ובתים מאבן בכר דשא קיצי בגובה של כ-2,100 מ', ופרחי בר בחזית. יוני עד ספטמבר; הפסגות שמאחור מכוסות לעיתים קרובות בעננים כבר בצהריים.
- הר אושבה: שתי קרני הגרניט התאומות (בגובה 4,710 מ'), ובין הקרניים ערוץ שלג, מעל רכס מיוער וכהה. בקרים בהירים מיוני עד ספטמבר נותנים את הנוף החד ביותר.
- אגמי קורולדי: אחד האגמים, בגובה של כ-2,740 מ', עדיין קפוא למחצה ביוני, עם ערימות שלג ופסגות רחוקות. ביולי הקרח כבר נעלם, ובבקרים ללא רוח אפשר לפעמים לראות במים את השתקפותו של אושבה.
"הטיול הגדול עם סוונטי" שלנו כולל שלושה לילות במסטיה ויום מלא באושגולי, ובנוסף קזבגי, קאחתי והחוף בבטומי. כמו בכל הטיולים שלנו, את התאריכים בוחרים אתם.
תמונות מרצ'ה: כנסיות מגולפות ואגם הרים
לרצ'ה (Racha), בעמק הריוני העליון, מגיעים הרבה פחות מבקרים מאשר לסוונטי או לקזבגי, כך שלעיתים קרובות הפריים יהיה כולו שלכם. התמונות מכאן עוסקות באבן מגולפת וביער עבות. ניקורצמינדה (Nikortsminda) וברקוני (Barakoni) מכוסות בכמה מגילופי החזית העשירים ביותר במדינה. בדרך מכותאיסי הכביש חוצה את מעבר נקרלה, ואגם שאורי (Shaori) שוכן על הרמה ממש מתחת לו. מאי ויוני ירוקים ושופעים. מאמצע אוקטובר ועד תחילת נובמבר צבעי הסתיו בשיאם.
צילום: Yasuhiro Kojima, CC BY-SA 2.0
צילום: G.N., CC BY-SA 3.0
צילום: G.N., CC BY-SA 3.0- קתדרלת ניקורצמינדה: הקירות המגולפים והתוף הגבוה של הכנסייה שנבנתה בין 1010 ל-1014, ביום קיץ בהיר. אור צד נמוך, מוקדם או מאוחר ביום, מבליט את הגילופים.
- כנסיית ברקוני: הכנסייה הבהירה מהמאה ה-18 מעל ערוץ ירוק ועמוק, ובית כפרי בחזית. ממאי עד אוקטובר מתאים לה אור אחר הצהריים המאוחר.
- אגם שאורי: מאגר המים בגובה של כ-1,130 מ', ומאחורי הגבעות מתנשאות פסגות מושלגות. בואו בסתיו בשביל הצבעים, או באביב, כשעדיין יש שלג על הרכס.
אימרתי וסמגרלו בתמונות: גלאתי, קאצחי והקניונים
ממערב לרכס ליחי (Likhi) האוויר נעשה לח והגבעות מקבלות גוון ירוק עמוק יותר. סביב כותאיסי, אימרתי (Imereti) משלבת את מנזר גלאתי (Gelati), אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, עם מראות יוצאי דופן כמו עמוד קאצחי. בסמגרלו (Samegrelo) השכנה זורמים בקניון מרטווילי (Martvili) מים טורקיזיים. גשם יורד כאן לעיתים קרובות, אז נצלו אותו: אור אפור ורך מתאים לכנסיות אבן וליער רטוב. אפריל עד יוני היא התקופה הירוקה ביותר. סוף אוקטובר ותחילת נובמבר מביאים לקניונים את צבעי הסתיו. לערוצים הצרים מגיעה שמש ישירה רק בסביבות אמצע היום.
צילום: Ihor Burliai, CC BY-SA 3.0
צילום: Jaba1977, improvements by Giorgi Balakhadze, CC BY-SA 4.0
צילום: Paata vardanashvili, CC BY-SA 4.0
צילום: Paata vardanashvili, CC BY-SA 4.0- מנזר גלאתי: הכנסייה מהמאה ה-12, מגדל הפעמונים שלה וברוש גבוה תחת שמיים אפורים. הבקרים שקטים כל השנה, ואור של יום מעונן חוסך צללים קשים על הקירות.
- עמוד קאצחי: עמוד הגיר, שגובהו כ-40 מ', עם הכנסייה הזעירה שבראשו, מתנשא מתוך היער ליד צ'יאתורה. אפריל עד אוקטובר, מהשביל שלמרגלותיו.
- קניון אוקצה מהאוויר: השביל התלוי, העשוי מתכת, בולט מעל ערוץ של עצים בשלכת, והנהר הרחק למטה. את הצבעים האלה רואים מסוף אוקטובר עד תחילת נובמבר.
- קניון מרטווילי: סירה קטנה על מים טורקיזיים בין קירות גיר נטויים. בחרו יום שמשי, בסביבות הצהריים, כשהאור מגיע אל המים; השיט לא פועל בגשם.
תמונות מסאמצחה-ג'אוואחתי: ורדזיה, רבאתי והאגמים הוולקניים
בדרום, נהר הקורה חוצב ערוץ עמוק בין גבעות יבשות, ובהמשך הארץ מתרוממת אל רמת ג'אוואחתי (Javakheti) הגבוהה והחשופה מעצים. הנושאים לצילום כאן הם ערי מערות, מבצרים ואגמים רחבים בגובה של יותר מ-2,000 מ'. ורדזיה (Vardzia), מנזר מערות מהמאה ה-12, חצוב בצוק מעל הנהר. מצודת רבאתי (Rabati) שבאחלציחה ומבצר חרתוויסי (Khertvisi) הם עצירות נוחות בדרך לשם. במאי וביוני המדרונות ירוקים ומכוסים פרחי בר, ואילו ספטמבר ואוקטובר יבשים ובהירים. החורף ברמה ארוך וקר, והאגמים קופאים.
צילום: Alexkom000, CC BY 4.0
צילום: georgia.travel
צילום: Jaba1977, improvements by Giorgi Balakhadze, CC BY-SA 4.0
צילום: Paata Vardanashvili, CC BY 2.0- ורדזיה: אולמות מערה, קשתות וגרמי מדרגות חצובים בצוק, ומעבר להם העמק הירוק, בסוף מאי. האביב ותחילת הסתיו נעימים במיוחד; ביולי ובאוגוסט בואו מוקדם ככל שתוכלו.
- מצודת רבאתי: הכיפה המוזהבת של המסגד בין מגדלים, קשתות וחומות משוחזרים, באור שמש חמים. בכל עונה, שעות אחר הצהריים המאוחרות הן הטובות ביותר.
- מבצר חרתוויסי: חומות ומגדל גבוה על סלע מעל נהר שוצף וגואה באביב. אור אחר הצהריים המאוחר מתאים לו כל השנה.
- אגם פרוואני: שמש נמוכה מעל האגם הגדול ביותר בגאורגיה, בגובה 2,073 מ', וגבעות געשיות בצללית. יוני עד ספטמבר; ארזו שכבה חמה, כי הרוח ברמה צורבת גם בקיץ.
אג'ריה וחוף הים השחור בתמונות
באג'ריה (Adjara), בדרום-מערב, חוף סובטרופי והרים גבוהים נמצאים במרחק של כמה שעות זה מזה. לבטומי יש קו רקיע מודרני לאורך הים, והגנים הבוטניים שעל הכף הירוק משקיפים ישר אל המים. מדרום לעיר, מבצר גוניו (Gonio) שומר בחומותיו הרומיות על שפך נהר הצ'ורו. בפנים הארץ הכביש מטפס דרך היער לכיוון גודרדזי (Goderdzi) והאגם הירוק. בקיץ החוף לח ולעיתים קרובות אפוף אובך. הימים הבהירים ביותר מגיעים בסתיו ואחרי גשמי החורף, כשהשלג מכסה את ההרים שמאחורי בטומי.
צילום: Commander, U.S. Naval Forces Europe-Africa/U.S. 6th Fleet, נחלת הכלל
צילום: Archil Kikvadze, CC BY 3.0
צילום: კოლხი, CC BY-SA 4.0
צילום: Zakaria Chelidze / visitajara.com- בטומי: מגדל האלפבית, שגובהו 130 מ', ורבי הקומות שלאורך חזית הים, ומאחוריהם הרים מושלגים, ביום חורף בהיר. את הנוף הזה מקבלים מדצמבר עד מרץ; צלמו מעבר למים באור נמוך.
- הגנים הבוטניים של בטומי: הנוף לאורך החוף, עם מים טורקיזיים, חוף חלוקים ומסילת הרכבת מתחת לצוקים ירוקים. אפריל עד יוני בשביל הפרחים, ספטמבר עד נובמבר בשביל ימים נעימים ובהירים.
- מבצר גוניו מהאוויר: מלבן החומות והמגדלים הרומיים סביב חפירות מכוסות דשא. בקיץ, השמש הנמוכה של הבוקר המוקדם או של אחר הצהריים המאוחר נוחה יותר משמש הצהריים.
- האגם הירוק: אגם טורקיזי בגובה של כ-2,060 מ', מוקף יער, עם פרחי ערברבה ורודים בחזית ושטחי מרעה גבוהים מאחור. השלג נעלם מדרך הגישה בדרך כלל עד יוני, וחוזר אחרי תחילת אוקטובר.
טיפים לתמונות משלכם מגאורגיה: אור, עונות, רחפנים ואנשים
לא צריך מצלמה גדולה כדי להביא הביתה תמונות טובות מגאורגיה. טלפון מסתדר יפה בערים ובכנסיות. מצלמה עם עדשת זום עוזרת בהרים, שבהם הפסגות רחוקות מהכביש. הכי חשוב התזמון, אז הנה איך העונות והאור משתנים ברחבי המדינה.
העונה הטובה ביותר לצילום לפי אזור
| אזור | החודשים הטובים ביותר לצילום | האור שכדאי לחפש | הערות על הגישה |
|---|---|---|---|
| טביליסי | אפריל עד יוני, ספטמבר עד נובמבר | השעה הכחולה אחרי השקיעה | הסמטאות שקטות לפני 9:00 בערך |
| מצחתה וכארתלי | אפריל עד יוני, ספטמבר עד אוקטובר | השעתיים הראשונות והאחרונות של אור היום | באופליסציחה חם מאוד בצהרי הקיץ |
| קזבגי | יוני עד אוקטובר; ינואר עד מרץ לשלג | זריחה בגרגטי | מעבר ג'ווארי עלול להיסגר לשעות אחרי שלג |
| קאחתי | מאי עד יוני; אמצע ספטמבר עד נובמבר | שחר מעל עמק אלזני | הבציר מתחיל באמצע ספטמבר ונמשך לתוך אוקטובר |
| תושתי וחבסורתי | יולי עד ספטמבר | בוקר, לפני שהעננים מצטברים | הדרך במעבר אבאנו פתוחה בדרך כלל מתחילת יוני ועד תחילת אוקטובר |
| סוונטי | יוני עד תחילת אוקטובר; ינואר עד מרץ לשלג | בוקר מוקדם על הפסגות | הכביש למסטיה פתוח כל השנה |
| רצ'ה | מאי עד יוני; אמצע אוקטובר עד תחילת נובמבר | אור צד נמוך על קירות מגולפים | מכותאיסי דרך מעבר נקרלה |
| אימרתי וסמגרלו | אפריל עד יוני; סוף אוקטובר עד נובמבר | צהריים בקניונים, אור אפור ורך לכנסיות | השיט בקניונים מופסק בגשם |
| סאמצחה-ג'אוואחתי | מאי עד יוני; ספטמבר עד אוקטובר | שעות אחר הצהריים המאוחרות | האגמים ברמה קופאים בחורף |
| אג'ריה והחוף | מאי עד יוני, ספטמבר עד אוקטובר, ימי חורף בהירים | ערב על החוף | הדרך לאגם הירוק פנויה משלג בדרך כלל מיוני ועד תחילת אוקטובר |
שעת הזהב והשעה הכחולה
השעון בגאורגיה עומד על UTC+4 כל השנה, בלי שעון קיץ. בטביליסי, בסוף יוני, השמש זורחת בסביבות 5:25 ושוקעת בסביבות 20:40. בסוף דצמבר היא זורחת בסביבות 8:25 ושוקעת בסביבות 17:35. שעת הזהב היא בערך השעה הראשונה אחרי הזריחה והשעה האחרונה לפני השקיעה. השעה הכחולה קצרה, כ-20 עד 30 דקות אחרי השקיעה, אז היו במקום לפני שהשמש שוקעת. עמקים עמוקים בהרים נכנסים לצל הרבה לפני השקיעה הרשמית.
בקיץ, אובך החום מרכך נופים רחוקים, ועננים נוטים להתאסף על הרכס הראשי מסוף הבוקר. אוויר הסתיו הוא הצלול ביותר בשנה. אחרי יום של גשם, הבוקר שלמחרת הוא לעיתים קרובות החד מכולם.
רחפנים
רחפן דורש יותר תכנון ממצלמה. מאז 2021 רשות התעופה האזרחית של גאורגיה מחייבת מפעילים של רחפנים במשקל 250 גרם ומעלה להירשם באופן מקוון באתר uas.gov.ge ולעבור מבחן מקוון קצר. לפני שאתם אורזים רחפן, בדקו את הכללים העדכניים ואיך הם חלים על מבקרים. לעולם אל תטיסו ליד שדות תעופה, אתרים צבאיים, אזורי גבול או קו התיחום סביב אבחזיה ואזור צחינוואלי. בכנסיות ובמנזרים בקשו קודם רשות מאנשי הכמורה, ואם התשובה שלילית, קבלו אותה. בפארקים לאומיים בדקו עם מרכז המבקרים לפני ההמראה.
צילום אנשים וכנסיות
רוב הגאורגים שמחים להצטלם, אבל שאלו קודם, בחיוך ובהנהון לעבר המצלמה. בשווקים זה עוזר לקנות משהו קודם. לעולם אל תצלמו חיילים, שוטרים או עמדות גבול. בכנסיות, חפשו שלט ליד הדלת. ברבות מהן אסור לצלם בפנים, ובחלקן מותר לצלם בלי פלאש. אם אין שלט, שאלו את מוכר הנרות או כומר. לעולם אל תצלמו בזמן תפילה. התלבשו בצניעות, עם כתפיים וברכיים מכוסות. נשים חובשות בדרך כלל כיסוי ראש, ובכניסה מחכה לעיתים קרובות סל של מטפחות להשאלה. המדריך שלנו לדת בגאורגיה מסביר את שאר כללי ההתנהגות בכנסייה.
אם אתם מעדיפים שמישהו אחר יתכנן כל צילום, "טיול צילום בגאורגיה" שלנו קובע כל סשן לאור הראשון או האחרון של היום, בהובלת צלם מקצועי פעיל. הטיול נמשך תשעה ימים, מטביליסי העתיקה והבציר בקאחתי ועד קזבגי ואושגולי. כטיול פרטי, הוא יוצא בתאריכים שלכם ורק עם הקבוצה שלכם.
תמונות מגאורגיה: שאלות נפוצות
איך נראית גאורגיה?
גאורגיה מצליחה לדחוס הרבה לשטח קטן. בצפון מתנשאת חומה של פסגות הקווקז המושלגות, ולמרגלותיהן כפרים של מגדלי אבן. במזרח יש כרמים רחבים וחצי מדבר, ובמערב גבעות ירוקות, קניונים וחוף סובטרופי לים השחור. טביליסי משלבת מרפסות ישנות וכיפות של כנסיות עם זכוכית מודרנית.
מהן התמונות המפורסמות ביותר של גאורגיה?
הצילום הקלאסי הוא כנסיית השילוש הקדוש בגרגטי על הרכס שלה, למרגלות הר קזבק. מיד אחריה באים המגדלים הסוואניים של אושגולי ומסטיה, המרפסות והמרחצאות של טביליסי העתיקה, עיר המערות ורדזיה ומנזר ג'ווארי מעל מצחתה. המים הטורקיזיים של קניון מרטווילי הם להיט חדש יותר.
מתי הכי טוב לצלם בגאורגיה?
סוף ספטמבר עד אמצע אוקטובר הוא החלון הטוב ביותר מכל הבחינות: אוויר צלול, שלכת בהרים והבציר בקאחתי. יוני ויולי מתאימים לכרי הדשא הגבוהים ולפרחי הבר. לנופי שלג סעו לקזבגי או לסוונטי בין ינואר למרץ.
אפשר להטיס רחפן בגאורגיה?
כן, אבל אם הרחפן שלכם שוקל 250 גרם ומעלה, הירשמו קודם: המערכת המקוונת של הרשות, באתר uas.gov.ge, כוללת מבחן קצר. הכללים יכולים להשתנות, אז בדקו אותם לפני הטיול. התרחקו משדות תעופה, גבולות, אתרים צבאיים והמונים, ובקשו רשות לפני שאתם מטיסים ליד כנסייה או מנזר.
מותר לצלם בתוך כנסיות בגאורגיה?
זה תלוי בכנסייה. ברבות מהן יש שלט שאוסר צילום, אחרות מתירות לצלם בלי פלאש, וכמעט באף אחת לא מקבלים בברכה מצלמות בזמן תפילה. אם אין שלט, שאלו את הכומר או את מוכר הנרות.
אפשר לצלם את המקומיים בגאורגיה?
בדרך כלל כן, כל עוד שואלים קודם. אנשים בכפרים ובשווקים נוטים להגיב לזה בידידות, וחלקם עשויים להזמין אתכם פנימה לקפה. אל תצלמו חיילים, שוטרים או עמדות גבול.
אפשר להשתמש בתמונות האלה של גאורגיה באתר שלי?
לכל תמונה יש צלם משלה ורישיון משלה, והם מפורטים בדף הקרדיט לתמונות שלנו. רבות מהן מופצות ברישיונות Creative Commons, שמתירים שימוש חוזר אם נותנים קרדיט לצלם ומקיימים את תנאי הרישיון. מעטות משמשות אותנו באישור מיוחד ואסור לעשות בהן שימוש חוזר, אז בדקו כל תמונה לפני שאתם מעתיקים אותה.
האם צריך טיול צילום כדי לחזור עם תמונות טובות מגאורגיה?
לא. אפשר לתכנן כל טיול פרטי לפי האור, עם השכמות מוקדמות והפסקות צהריים ארוכות. אם אתם רוצים שצלם יארגן בשבילכם כל צילום, "טיול צילום בגאורגיה" שלנו, בן תשעה ימים, עושה בדיוק את זה.






