- האלפבית הגאורגי המודרני, מחדרולי, כולל 33 אותיות, 5 תנועות ו-28 עיצורים. כותבים אותו משמאל לימין, כל אות מייצגת צליל אחד, ואין בו אותיות גדולות.
- הגאורגית נכתבה בשלושה כתבים: אסומתוורולי (לפחות מהמאה ה-5), נוסחורי (מהמאה ה-9) ומחדרולי (מהמאה ה-10). שמות האותיות וסדרן משותפים לשלושתם, וב-2016 הכניס אונסק"ו את התרבות החיה של הכתבים לרשימת המורשת הבלתי מוחשית שלו.
- שישה עיצורים, კ, პ, ტ, წ, ჭ ו-ყ, הם עיצורים פולטים שאין להם מקבילה בעברית. שיטת התעתיק הלאומית של גאורגיה מסמנת אותם באפוסטרוף, אבל בשלטי הדרכים מוותרים עליו לרוב.
- הכתובת הגאורגית המתוארכת העתיקה ביותר היא פסיפס מסביבות שנת 430 ממנזר ליד בית לחם. בגאורגיה עצמה שרדו כתובות קדומות בסיוני של בולניסי (493-494) ובאטני סיוני, שבה נמצאות הכתובות המתוארכות הקדומות ביותר בנוסחורי (835) ובמחדרולי (982).
- יום השפה הגאורגית חל ב-14 באפריל, יום השנה להפגנות הרחוב בטביליסי ב-1978, שמנעו ממוסקבה להוריד את מעמדה של הגאורגית בחוקת הרפובליקה.
האלפבית הגאורגי הוא הכתב בן 33 האותיות שבו כותבים גאורגית, מערכת כתב שקיימת רק בגאורגיה ובשפות הכרתווליות האחיות של הגאורגית. הצורה המודרנית שלו היא מחדרולי, שהתפתח משני כתבים עתיקים יותר, אסומתוורולי ונוסחורי; יחד, שלושתם הם מסורת חיה שמופיעה ברשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק"ו. כל אות מייצגת צליל אחד, אין אותיות שותקות ואין אותיות גדולות, כך שכמה ערבים של תרגול מספיקים כדי להתחיל לפענח שלטי רחוב, תפריטים ושמות ערים על השמשות של המיניבוסים.
בהמשך תמצאו את כל 33 האותיות עם השמות שלהן, התעתיק הרשמי וצליל מקורב, ואחריהן את ששת העיצורים הפולטים שאין בעברית, את הסיבה שהגאורגית מעולם לא אימצה אותיות גדולות ואת הקשר בין שלושת הכתבים. אחר כך מגיעים טיפים לפענוח שלטים ותפריטים, חמש עשרה מילים יומיומיות בגאורגית, הסיפור של יום השפה הגאורגית ב-14 באפריל, והכנסיות שבהן עדיין נמצאות במקומן אותיות שנחצבו לפני יותר מאלף שנה.
האלפבית הגאורגי במבט אחד
הגאורגים קוראים לאלפבית שלהם ანბანი (אנבני), מילה שבנויה משמות שתי האותיות הראשונות, אני ובאני (ani, bani), בדיוק כמו שהמילה "אלפבית" מחברת את אלפא ובטא היווניות. הכתב שתראו על חזיתות חנויות, על שטרות ועל שלטי דרכים הוא מחדרולי. הוא נראה מסובך, אבל הוא סלחני: הכתיב תואם את הדיבור, כך שברגע שתכירו את 33 הצלילים תוכלו לקרוא בקול כל מילה.
| שאלה | תשובה קצרה |
|---|---|
| השם בגאורגית | ანბანი (אנבני); הכתב המודרני נקרא მხედრული (מחדרולי) |
| כמה אותיות | 33: 5 תנועות ו-28 עיצורים (38 לפני שחמש מהן יצאו משימוש) |
| כיוון הכתיבה | משמאל לימין, בשורות אופקיות |
| אותיות גדולות | אין בכתיבה רגילה; בכותרות משתמשים בסגנון של אותיות גדולות בלבד, מתוורולי |
| הכתבים לאורך ההיסטוריה | אסומתוורולי, נוסחורי ומחדרולי, כולם עם אותם שמות אותיות ואותו סדר |
| הכתובת המתוארכת העתיקה ביותר | בסביבות 430 ליד בית לחם; 493-494 בסיוני של בולניסי, בתוך גאורגיה |
| השפות שנכתבות בו | גאורגית, וגם מגרלית, סוואנית ולאזית, שמוסיפות כמה אותיות משלהן |
| מעמד באונסק"ו | ברשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית מאז 2016 |
| יום השפה הגאורגית | 14 באפריל |
צורות האותיות אינן שאובות מהלטינית, מהקירילית או מהארמנית, אף שסדר האותיות המקורי הועתק מהיוונית. ברגע שתכירו אותן תתחילו לזהות אותן בכל מקום, מתוויות של בקבוקי יין ומפות המטרו ועד הקבלה מבית ההארחה.
אסומתוורולי, נוסחורי ומחדרולי: שלושת הכתבים הגאורגיים
במשך כ-1,600 שנה נכתבה הגאורגית בשלושה כתבים. אפשר לחשוב עליהם כעל שלושה דורות של אותו אלפבית: כל אות שומרת על שמה, על מקומה בסדר ועל הצליל שלה, ורק הצורה משתנה.
אסומתוורולי, האותיות הגדולות המעוגלות (מהמאה ה-5 ואילך)
אסומתוורולי הוא הצורה המתועדת העתיקה ביותר, וזו שנחצבה בכנסיות הקדומות. השם שלו מחבר את "אסו", אות, ו"מתאווארי", ראשי, ופירושו בערך "אותיות ראשיות", כלומר אותיות גדולות. שמו האחר, מרגוולובני, פירושו "מעוגל", על שם האותיות שבנויות מעיגולים, מקווים ישרים ומזוויות ישרות, וכולן בגובה אחד בדוגמאות הקדומות ביותר. מהמאה ה-9 השתמשו בו המעתיקים פחות בספרים, אבל הסתתים המשיכו לחצוב אותו בקירות הכנסיות במשך מאות שנים, וציירי האיקונות כותבים בו עד היום את שמות הקדושים.
נוסחורי, הכתב של ספרי הכנסייה (מהמאה ה-9 ואילך)
נוסחורי התפתח מאסומתוורולי ככתב יד קטן וזוויתי יותר, שמהיר יותר לכתוב בו על קלף. הדוגמה המתוארכת הקדומה ביותר שלו היא כתובת משנת 835 באטני סיוני (Ateni Sioni), וכתבי היד העתיקים ביותר שנכתבו בו הם משנת 864. המעתיקים שילבו בין שני הכתבים כמו שהלטינית משלבת אותיות גדולות וקטנות: אסומתוורולי לכותרות ולאותיות הפותחות של פרקים, לעיתים קרובות באדום או בזהב, ונוסחורי לטקסט עצמו. השילוב הזה נקרא חוצורי, "כתב הכמרים", והכנסייה האורתודוקסית הגאורגית משתמשת בו עד היום בספרי הליטורגיה.
מחדרולי, הכתב היומיומי (מהמאה ה-10 ואילך)
מחדרולי קיבל את שמו מהמילה "מחדרי", פרש או לוחם, ובתחילת דרכו היה כתב היד החילוני של חצר המלוכה. גם הכתובת המתוארכת העתיקה ביותר במחדרולי, משנת 982, נמצאת באטני סיוני, ובמאה ה-11 כבר נוסחו בו תעודות מלכותיות. במשך מאות שנים דבקה הכנסייה בחוצורי, ואילו מלכים, משוררים וסוחרים כתבו במחדרולי. הדפוס הכריע את הכף. כשבית דפוס כנסייתי ברומא הוציא ב-1629 את הספר הגאורגי המודפס הראשון, מילון גאורגי-איטלקי, הוא השתמש במחדרולי, ועם התפשטות בתי הדפוס הפך מחדרולי עד המאה ה-19 לכתב היחיד שרוב האנשים השתמשו בו מחוץ לכנסייה.
| אסומתוורולי | נוסחורי | מחדרולי | |
|---|---|---|---|
| שלוש האותיות הראשונות (a, b, g) | Ⴀ Ⴁ Ⴂ | ⴀ ⴁ ⴂ | ა ბ გ |
| הדוגמה המתוארכת הקדומה ביותר | בסביבות 430 (ביר אל-קוט, ליד בית לחם) | 835 (אטני סיוני) | 982 (אטני סיוני) |
| צורה | עגולות וזקופות, כל האותיות באותו גובה | קטנות, נטויות וזוויתיות | מעוגלות, עם קווים שעולים מעל השורה ויורדים מתחתיה |
| השימוש העיקרי בעבר | כתובות באבן, כתבי יד קדומים, כותרות פרקים | כתבי יד כנסייתיים | תעודות מלכותיות, מכתבים, ספרים חילוניים |
| איפה רואים אותו היום | קירות כנסיות, איקונות, כיתוב דקורטיבי | ספרי ליטורגיה וקליגרפיה כנסייתית | בכל מקום: שלטים, תפריטים, ספרים, טלפונים |
אם בשורה הראשונה של הטבלה מופיעים ריבועים ריקים, במכשיר שלכם אין גופן לשני הכתבים העתיקים. בכל שלוש העמודות האותיות הן אני, באני וגאני.
מאיפה הגיע האלפבית הגאורגי?
איש אינו יודע בוודאות מי יצר את הכתב הגאורגי ומתי. רוב ההיסטוריונים קושרים אותו להתנצרותה של כארתלי (Kartli) במאה ה-4, הממלכה שהסופרים הקלאסיים כינו איבריה הקווקזית, כשהגאורגים נזקקו לאותיות משלהם כדי לתרגם את הבשורות. כך שההמצאה מתוארכת לתקופה שבין שנות ה-330 לשנת 430 בערך, התאריך של הדוגמאות העתיקות ביותר ששרדו.
שתי מסורות מציעות תשובות אחרות. כרוניקה מימי הביניים, "חיי מלכי כארתלי", שנכתבה בסביבות שנת 800, מייחסת את ההמצאה למלך פרנוואז הראשון, שמלך במאה ה-3 לפני הספירה; רוב החוקרים רואים בכך אגדה, כי לא נמצא שום טקסט בגאורגית מאותה תקופה. מקורות ארמניים מהמאה ה-5 מייחסים אותה למסרופ משטוץ, שיצר את האלפבית הארמני, אבל היסטוריונים גאורגים וכמה היסטוריונים מערביים רואים בקטע הזה מקור לא אמין או תוספת מאוחרת. שברי כתובות שנחשפו בנקרסי (Nekresi) שבקאחתי בשנות ה-1980 תוארכו על ידי מי שמצא אותם לתקופה שלפני הספירה, תיארוך שמעטים מהמומחים מקבלים.
המבנה ברור יותר מהמקור. האותיות מסודרות לפי הסדר היווני, והצלילים שלא היו ביוונית נוספו בסוף. וכמו האותיות היווניות, הן שימשו פעם גם כספרות: ა הייתה 1, ი 10, რ 100, והאות האחרונה של האלפבית הישן 10,000. בוני ימי הביניים תיארכו כך את עבודתם.
הכתובת הגאורגית המתוארכת העתיקה ביותר נמצאה מחוץ לגאורגיה. ב-1952 חשף הארכאולוג הפרנציסקני וירג'יליו קורבו מנזר גאורגי בביר אל-קוט (Bir el Qutt), ליד בית לחם, ובפסיפס הרצפה שלו תפילות באסומתוורולי מסביבות שנת 430; הן שמורות היום במוזיאון טרה סנטה בירושלים. בגאורגיה עצמה, הכתובות המתוארכות הקדומות ביותר הן כתובות הבנייה של סיוני של בולניסי (Bolnisi Sioni) מהשנים 493-494.
כל 33 האותיות הגאורגיות ואיך הוגים אותן
הטבלה מסודרת לפי סדר האלפבית. עמודת התעתיק משתמשת בשיטה הלאומית של גאורגיה, שאימצו ב-2002 שירות המיפוי הממלכתי והמכון לבלשנות, ומוסיפה אפוסטרוף לששת העיצורים הפולטים. עמודת ההגייה היא הכוונה כללית בלבד; המורה הטוב ביותר הוא גאורגי שאומר את המילה.
| אות | שם | תעתיק | נשמע בערך כמו |
|---|---|---|---|
| ა | ani | a | כמו ה-a ב"אבא", קצר |
| ბ | bani | b | כמו ב"בית" |
| გ | gani | g | כמו ב"גן", תמיד קשה |
| დ | doni | d | כמו ב"דג" |
| ე | eni | e | כמו ה-e ב"לב" |
| ვ | vini | v | כמו ב"ורד" |
| ზ | zeni | z | כמו ב"זמן" |
| თ | tani | t | כמו ב"תות", עם נשיפת אוויר |
| ი | ini | i | כמו ה-i ב"שיר", קצר |
| კ | k'ani | k' | ק עם פקיעה קצרה וחדה, בלי נשיפה (עיצור פולט) |
| ლ | lasi | l | כמו ב"לחם" |
| მ | mani | m | כמו ב"מפה" |
| ნ | nari | n | כמו ב"נר" |
| ო | oni | o | כמו ה-o ב"שלום", קצר |
| პ | p'ari | p' | פ שנפלטת בפקיעה, בלי נשיפת אוויר (עיצור פולט) |
| ჟ | zhani | zh | כמו ב"ז'קט" |
| რ | rae | r | ר מוקשת וקצרה, כמו ב-pero בספרדית |
| ს | sani | s | כמו ב"סוס" |
| ტ | t'ari | t' | ט קטועה עם פקיעה גרונית (עיצור פולט) |
| უ | uni | u | כמו ה-u ב"סוף", קצר |
| ფ | pari | p | כמו ב"פה", עם נשיפת אוויר |
| ქ | kani | k | כמו ב"קיר", עם נשיפת אוויר |
| ღ | ghani | gh | גרגור רך, קרוב ל-r הצרפתית |
| ყ | q'ari | q' | ק שנהגית עמוק בגרון, עם פקיעה (עיצור פולט) |
| შ | shini | sh | כמו ב"שיר" |
| ჩ | chini | ch | כמו ב"צ'יפס", עם נשיפת אוויר |
| ც | tsani | ts | כמו ב"ציפור", עם נשיפת אוויר |
| ძ | dzili | dz | כמו ds במילה beds באנגלית |
| წ | ts'ili | ts' | צ עם פקיעה חדה במקום נשיפה (עיצור פולט) |
| ჭ | ch'ari | ch' | צ' חדה שמשתחררת מגרון סגור (עיצור פולט) |
| ხ | khani | kh | כמו ב"חם" |
| ჯ | jani | j | כמו ב"ג'ינס" |
| ჰ | hae | h | כמו ב"הר" |
בטקסטים ישנים יש עוד חמש אותיות: ჱ (הה), ჲ (היה), ჳ (וויה), ჴ (קארי, שנקראת גם הארי) ו-ჵ (הואה). הצלילים שלהן התמזגו עם אותיות אחרות או נעלמו מהדיבור, והחברה לקידום האוריינות, שהקימו ב-1879 הסופר איליה צ'בצ'בדזה וחבריו הרפורמטורים, הוציאה אותן מהאלפבית והשאירה את 33 האותיות שבשימוש היום. כמה מהן שרדו באלפבית הסוואני ובאלפבית המגרלי, ו-ჶ (פי) מופיעה לפעמים לציון הצליל f בשמות זרים.
אותיות גאורגיות בלי מקבילה בעברית: העיצורים הפולטים
לשישה עיצורים גאורגיים אין מקבילה בעברית: კ (k'), პ (p'), ტ (t'), წ (ts'), ჭ (ch') ו-ყ (q'). בלשנים קוראים להם עיצורים פולטים. כדי להגות עיצור כזה, סגרו את הגרון כאילו אתם עומדים להרים משהו כבד, צרו את העיצור בפה ושחררו. האוויר שנלכד מעל הגרון הסגור, ולא נשימה מהריאות, דוחף את הצליל החוצה, ולכן הוא קצר, חד ונשמע קצת כמו נקישה.
לחמישה מהם יש בן זוג מנושף, שנהגה עם נשיפת אוויר כמו k, p או t בתחילת מילה באנגלית: ქ (k), ფ (p), თ (t), ც (ts) ו-ჩ (ch). החלפה ביניהם משנה את המשמעות, כפי שמראים הזוגות שבטבלה. השישי, ყ (q'), הוא ק שנהגית עמוק בגרון, עם אותה פקיעה. ועוד שני צלילים שאולי מוכרים לכם משפות אחרות: ღ (gh), קרוב ל-r הצרפתית, ו-ხ (kh), כמו ח בעברית.
| פולט | משמעות | מנושף | משמעות |
|---|---|---|---|
| კარი (k'ari) | דלת | ქარი (kari) | רוח |
| პური (p'uri) | לחם | ფური (puri) | פרה |
| წელი (ts'eli) | שנה; גם מותניים | ცელი (tseli) | חרמש |
הגאורגית גם משרשרת עיצורים בדרכים שאינן מוכרות לנו מעברית. ב-მცხეთა, מצחתה, יש שלושה צלילי עיצור לפני התנועה הראשונה, והפועל გვფრცქვნი (גוופרצקווני, "אתם מקלפים אותנו") הוא מילה שגאורגים אוהבים לשלוף כדי להרשים, עם שמונה אותיות עיצור ברצף. אל תכניסו תנועות מיותרות; אמרו כל עיצור מהר והמשיכו הלאה. ההטעמה חלשה, אז תנו לכל הברה בערך אותו משקל.
למה אין באלפבית הגאורגי אותיות גדולות?
גאורגית נכתבת בסוג אחד של אותיות בלבד. משפט, שם פרטי ושם עיר מתחילים כולם באות רגילה, כך ש-თბილისი נראית אותו דבר בתחילת משפט ובאמצעו. מחדרולי צמח מכתב היד הקטן של המעתיקים, וכשהחליף את הכתבים הישנים לא הביא איתו סט של אותיות גדולות. את הקצב שלו נותן דווקא הגובה. רק ארבע אותיות, ა, თ, ი ו-ო, נשארות בין שני הקווים האמצעיים; שלוש עשרה עולות מעליהם, שלוש עשרה יורדות מתחתם, ו-ქ ו-ჭ (וגם ჯ בכתב יד) עושות את שניהם.
יש גם אלפבית בסגנון של אותיות גדולות, שנקרא מתוורולי, ובו כל האותיות באותו גובה. הוא משמש כמו אותיות דפוס גדולות באנגלית, לכותרות, לשלטי חנויות ולהדגשה, כמו ב-ᲡᲐᲥᲐᲠᲗᲕᲔᲚᲝ (סקרתוולו, גאורגיה). בסביבות 1900 ניסו כמה מדפיסים להשתמש במתוורולי לאות הראשונה של משפטים ושל שמות, ובשנות ה-1950 הציע הבלשן אקאקי שנידזה לשאול אותיות מאסומתוורולי כאותיות גדולות לתחילת משפט. אף אחד מהניסיונות האלה לא נקלט. כשמתוורולי נכנס לתקן Unicode ב-2018, הוא הוגדר כאותיות גדולות בלבד, ולכן טלפונים ומעבדי תמלילים לא הופכים לאות גדולה את האות הראשונה במשפט גאורגי.
15 מילים גאורגיות שימושיות בכתב הגאורגי
המילים שמעלות חיוך, ועוד כמה שתצטרכו על דלתות ושלטים. ההגייה כתובה כאן באותיות עבריות, בלי סימון לעיצורים הפולטים; גם אם תגו אותם כעיצורים רגילים, יבינו אתכם.
| גאורגית | הגייה | משמעות |
|---|---|---|
| გამარჯობა | גמרג'ובה | שלום |
| მადლობა | מדלובה | תודה |
| დიახ / კი | דיאח / קי | כן (מנומס / יומיומי) |
| არა | ארה | לא |
| ბოდიში | בודישי | סליחה |
| ნახვამდის | נחוואמדיס | להתראות |
| გაუმარჯოს | גאומרג'וס | לחיים |
| წყალი | צקאלי | מים |
| პური | פורי | לחם |
| ანგარიში | אנגרישי | החשבון |
| საქართველო | סקרתוולו | גאורגיה |
| შესასვლელი | שסאסווללי | כניסה |
| გასასვლელი | גאסאסווללי | יציאה |
| ტუალეტი | טואלטי | שירותים |
| აფთიაქი | אפטיאקי | בית מרקחת |
גמרג'ובה באה מהשורש של המילה "ניצחון", כך שכל ברכת שלום מאחלת לשני הצלחה. התשובה היא გაგიმარჯოს (גאגימרג'וס), ולאדם מבוגר או לקבוצה אומרים გამარჯობათ (גמרג'ובת). מאותו שורש באה גם גאומרג'וס, שנשמעת בכל הרמת כוסית בסופרה. וסקרתוולו, ארץ הכרתוולים, הוא השם שבו הגאורגים קוראים לארצם.
ההכרה של אונסק"ו ויום השפה הגאורגית ב-14 באפריל
ברשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק"ו מאז 2016
ב-30 בנובמבר 2016, בכינוס ה-11 שלה באדיס אבבה, הוסיפה הוועדה של אונסק"ו למורשת תרבותית בלתי מוחשית את התרבות החיה של שלושת הכתבים הגאורגיים לרשימה הייצוגית שלה. גאורגיה העניקה לכתבים מעמד של מורשת לאומית ב-2015, והם הפכו לרישום השלישי שלה באונסק"ו, אחרי השירה הפוליפונית וייצור היין בקווורי. הרישום מגן על מנהג חי ולא על אתר: ילדים שלומדים מחדרולי בבית הספר, הכנסייה ששומרת על אסומתוורולי ונוסחורי בספרים ובאיקונות שלה, וקליגרפים ומעצבי גופנים שמעבדים מחדש את שלושת הכתבים.
יום השפה הגאורגית
מדי שנה ב-14 באפריל מציינת גאורגיה את დედაენის დღე (דדאניס דגה), יום שפת האם. היום מנציח את 14 באפריל 1978, כשטיוטת חוקה לגאורגיה הסובייטית כבר לא קבעה את הגאורגית כשפה הרשמית היחידה של הרפובליקה, ואלפי אנשים, רובם סטודנטים, צעדו ברחובות טביליסי במחאה. מנהיג המפלגה, אדוארד שוורדנאדזה, השיג את הסכמתה של מוסקבה להשאיר את הנוסח הישן, נסיגה יוצאת דופן מצד המדינה הסובייטית. היום מצוין מאז 1990. זה לא יום חג רשמי, כך שחנויות ומשרדים פתוחים, אבל בתי ספר, אוניברסיטאות וכלי התקשורת מציינים אותו בערבי קריאה, בהרצאות ובקונצרטים.
השם מהדהד את დედა ენა (דדה אנה, "שפת אם"), האלפון של המורה יאקוב גוגבשווילי שיצא לאור לראשונה ב-1876, ושממנו למדו דורות של ילדים גאורגים את האותיות. המילים הפותחות שלו, აი ია (אי איה, "הנה סיגלית"), מצוטטות עד היום בפי גאורגים מכל הדורות.
איפה רואים כתובות וכתבי יד גאורגיים עתיקים
הכנסיות של גאורגיה הן גם הארכיון העתיק ביותר שלה. הבונים תיארכו וחתמו את עבודתם באסומתוורולי, הציירים הוסיפו כיתוב לכל קדוש ומלך, ועולי רגל חרטו את שמותיהם בטיח. אלה המקומות הטובים ביותר לראות במו עיניכם את ההיסטוריה של האלפבית.
מצחתה וטביליסי
במצחתה (Mtskheta), 20 ק"מ צפונית לטביליסי, על החזיתות של מנזר ג'ווארי (בערך 590-605) יש דיוקנאות בתבליט של הנסיכים שמימנו את בנייתו, וכל אחד מהם מזוהה בשורה של אסומתוורולי. מתחתיו, בקתדרלת סווטיצחובלי (בשנים 1010-1029), נמצאת אחת הכתובות האהובות ביותר בגאורגיה: על הקיר הצפוני יד ימין מגולפת אוחזת בזוויתן של בנאי, לצד שורה שמציינת את שם האדריכל, ארסוקיסדזה. בטביליסי, במוזיאון הלאומי הגאורגי שבשדרות רוסתוולי, שמורות כתובות הבנייה המקוריות מבולניסי; התצוגות מתחלפות, אז כדאי לשאול אם הן מוצגות. המרכז הלאומי לכתבי יד, ששומר את האוסף הגדול ביותר של ספרים גאורגיים עתיקים, מקיים מדי פעם תערוכות.
סיוני של בולניסי ואטני סיוני בכארתלי
סיוני של בולניסי ניצבת בכפר קוומו בולניסי (Kvemo Bolnisi), כ-6 ק"מ דרומית לעיירה בולניסי וכ-65 ק"מ מטביליסי. בניית הבזיליקה החלה בשנים 478-479, וכתובות האסומתוורולי שלה מהשנים 493-494 מתעדות את סיומה, ולכן זהו המבנה הקדום ביותר הידוע בגאורגיה שנושא את תאריך השלמתו. האבנים המקוריות הועברו לטביליסי לשמירה ובמקומן הותקנו העתקים יצוקים, אבל הכנסייה הארוכה והאפלולית הזו היא עדיין הנקודה הקרובה ביותר בתוך גאורגיה לראשית הכתב הגאורגי. דמניסי קרובה מספיק כדי לשלב את שתיהן באותו יום.
אטני סיוני, כנסייה מהמאה ה-7 בעמק טאנה, כ-10 ק"מ דרומית לגורי (Gori), היא מחברת אבן של כתב גאורגי. על קירותיה נמצאות כתובת הנוסחורי העתיקה ביותר הידועה, משנת 835, כתובת המחדרולי המתוארכת הקדומה ביותר, משנת 982, הערות רבות בגאורגית מתקופות מאוחרות יותר, ושורה בארמנית שמציינת בנאי בשם תודוסאק. משקפת עוזרת לקרוא את השורות הגבוהות, וציורי הקיר מהמאה ה-11 שבפנים ראויים שתקדישו להם זמן נפרד.
גלאתי, ורדזיה, מסטיה ובטומי
גלאתי (Gelati), שייסד המלך דוד הבנאי ליד כותאיסי ב-1106, היה מנזר ואקדמיה שבה חוקרים העתיקו ותרגמו ספרים, והדיוקנאות המצוירים של המלכים בו מזוהים בכתובות אסומתוורולי. בכנסיית הדורמיציון שבוורדזיה (Vardzia), מנזר המערות בדרום הרחוק, נמצא ציור הקיר המפורסם של המלכה תמר לצד אביה, המלך גיאורגי השלישי, עם כיתוב באותו כתב. לכתבי יד, סעו למסטיה (Mestia): במוזיאון סוונטי מוצגים ספרי בשורות שמשפחות סוואניות הסתירו במגדלים שלהן במשך מאות שנים, ובהם ספר הבשורות של אדישי מ-897 וספר הבשורות של מסטיה מ-1033.
למחווה מודרנית לאלפבית, לכו לקצה הצפוני של הטיילת של בטומי, שם מגדל האלפבית, בגובה 130 מ', עוטף את כל 33 אותיות המחדרולי סביב ספירלה כפולה מפלדה.
הטיול שלנו "מסע לאתרים האורתודוקסיים של גאורגיה", בן שבוע, עוצר במצחתה, באטני סיוני ובגלאתי, ומדריך בשפה שלכם מסביר בדרך את הכתובות. כמו כל הטיולים שלנו, זהו טיול פרטי לקבוצה בכל גודל: את התאריכים בוחרים אתם, ואין הגבלה על מספר המשתתפים.
האלפבית הגאורגי: שאלות נפוצות
כמה אותיות יש באלפבית הגאורגי?
באלפבית של היום יש 33 אותיות: 5 תנועות (a, e, i, o, u) ו-28 עיצורים. באלפבית ההיסטורי היו 38, אבל חמש אותיות שהצלילים שלהן נעלמו הוצאו ממנו החל משנות ה-1880. בסוואנית, במגרלית ובלאזית משתמשים בכמה אותיות נוספות.
האם קשה ללמוד את האלפבית הגאורגי?
לא, הכתב קל יותר ממה שהוא נראה: צליל אחד לכל אות, אין אותיות שותקות ואין אותיות גדולות, כך שרוב המבקרים מצליחים לפענח שלטים אחרי כמה ערבים. החלק הקשה הוא השפה עצמה, ובעיקר הפעלים שלה.
האם הכתב הגאורגי קשור לקירילית הרוסית או לארמנית?
לא. האותיות הגאורגיות אינן קשורות לקירילית, והאלפבית הארמני, אף שהוא מאותה תקופה, הוא מערכת נפרדת. סדר האותיות הגאורגי המקורי הולך לפי היוונית, והשפה שייכת למשפחת השפות הכרתווליות, שאין לה קרובים ידועים מחוץ לקווקז.
באיזה כתב גאורגי משתמשים היום?
במחדרולי: משתמשים בו לכל דבר בחיי היומיום, מעיתונים ועד הודעות טקסט. אסומתוורולי ונוסחורי שרדו בעיקר בכנסייה, על איקונות, בספרי ליטורגיה וככיתוב דקורטיבי.
האם יש בגאורגית אותיות גדולות וקטנות?
לא. גאורגית נכתבת בסוג אחד של אותיות, כך ששמות ומשפטים מתחילים באות רגילה. יש צורה בסגנון אותיות גדולות שנקראת מתוורולי, אבל משתמשים בה רק לכותרות, לשלטים ולהדגשה באותיות גדולות בלבד, ואף פעם לא לאות הראשונה של משפט.
איך כותבים ואומרים שלום בגאורגית?
שלום בגאורגית הוא გამარჯობა, שנהגה גמרג'ובה, ופירושו המילולי איחול ניצחון לאדם שמולכם. עונים גאגימרג'וס (გაგიმარჯოს). ו"תודה" היא მადლობა (מדלובה).
מתי חל יום השפה הגאורגית?
ב-14 באפריל. הגאורגים קוראים לו יום שפת האם, והוא מוקדש לסטודנטים ולאחרים שצעדו בטביליסי ב-14 באפריל 1978 כדי להגן על מעמדה החוקתי של הגאורגית. הוא מצוין מדי שנה מאז 1990, והוא יום עבודה רגיל ולא יום חופש.
בן כמה האלפבית הגאורגי?
הכתובות הגאורגיות המתוארכות העתיקות ביותר הן מסביבות שנת 430, ממנזר גאורגי ליד בית לחם; בתוך גאורגיה, הכתובות של סיוני של בולניסי הן מהשנים 493-494. רוב ההיסטוריונים ממקמים את יצירת האלפבית במאה ה-4 או בתחילת המאה ה-5, אחרי ההתנצרות, ואילו מסורת מימי הביניים מייחסת אותו למלך פרנוואז הראשון במאה ה-3 לפני הספירה.
















